אור ברסלב

באר משה (כריף)· רבי משה כריף

דף ז:

דף ז.

גמ' ר' סבר לה כר"ע וכו' עיין לתוס' ריש פרק ה' דמס' ערכין דף י"ט א' ד"ה הוא דאמר וכו' שכתבו דחכמים נמי מודו לר"ע דדרשי לישנא יתירא ע"ש ולפ"ז הא דקאמר סבר לה כר"ע היינו משום דר"ע קאמר לה להדיא. ושו"ר שכ"כ במקובצת וכ"כ ג"כ רשב"ם פרק יש נוחלין דף קל"ח ע"ב ד"ה שאין צריך וכו' ועיין לחידושינו לקמן דף ח' ע"ב:

ולענין פסקא עיין להלח"מ ז"ל פ"ג מה' נזירות דין ח' שהגיה דברי רבינו ע"ש ועדיין קשה אמאי השמיט רבינו מימרא דרב דהיכא דאמר שלשים יום ויום א' נזיר שתים שו"ר לה' ברכת הזבח ז"ל בחידושיו על הרמב"ם סוף מס' ערכין שנתעורר עליו ומה שיש לדקדק על דבריו עיין לחידושינו שם פ"ה דערכין דף י"ט ע"א ודו"ק:

תוס' ד"ה והתניא וכו' וי"ל דשאני הכא וכו' ' אבל במתני' אמר מכאן וכו' עכ"ל לא הוו צריכי לזה אלא דבמתני' איכא הכרח כיון שיודע הו"ל לפ' כמ"ש התוס' לעיל בד"ה ואמאי וכו' דהא ע"כ צ"ל כן דאל"כ תקשי אמתני' דסוף העולם ולהוי כל פרסה וכו' מי לא תנן וכו' וכמ"ש התוס' בדבור שלפני זה. ושו"ר להמש"ל ז"ל פ"ג דנזירות דין ה' ד"ה עוד כתבו התוס' וכו' שנתעורר בזה ע"ש:

בא"ד ולא מייתי מהך ברייתא אלא דאיכא חילוק וכו' עכ"ל ר"ל אע"ג דהא כדאיתיה והא כדאיתיה דחילוק הברייתא לענין נזירות עולם ונזיר קצוב וחילוק הגמ' לענין נזיר אחת ונזירות מרובה מ"מ מייתי לה דאיכא מיהא חילוק. וה' מש"ל ז"ל הק' דמאי מייתי מברייתא דחילוק הברייתא הוי מילתא בלא טעמא אלא משום דוקא דומיא דאבשלום כלומר היכא דגלי גלי אבל חילוק הגמ' הוא בהכרח דהו"ל לומר בהדיא ע"ש ואפשר להעמיס גם זו בכוונת התוס' ודו"ק:

ד"ה ואי תנא שעה א' וכו' אבל א' ומחצה וכו' שיכול להיות נזיר וכו' עכ"ל ואע"ג דשמעינן מרישא הריני נזיר ויום א' וכו' עיין לתי"ט ז"ל מה שמישב:

ד"ה לא שנו וכו' לפי שיותר בלשונו ב' פעמים יום וכו' עכ"ל לא דמי למ"ש המש"ל ז"ל פרק כ"ד מה' מכירה דין ט"ו משם מהרש"ך דכפל הלשון לא אמרי' לטפויי מילתא וכו' ע"ש דהכא לא הוי כפל לשון שהרי חד יום קאי אשלמים וחד קאי אאחת אלא יתור לשון שאינו נצרך הוא דהוי משום דבחד יום הוה סגי לשניהם ודו"ק:

תוכן העניינים

באר משה (כריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה