אור ברסלב

באר משה (כריף)· רבי משה כריף

דף ו:

דף ו.

תוס' בד"ה שומע וכו' כמניז יהיה עכ"ל וכ"כ במקובצת וז"ל דהכי משמע כמנין יהיה גדל פרע עכ"ל ע"ש ונראה הא דהוכרחו לזה לאו משום דר' מתנא מפיק לה מיהיה דא"כ אינו מוכרח שהרי לר' פדא דאתי כר' יונתן ע"כ דר' יהונתן לאו אנזיר נזיר סמיך כדיליף ר' פדא שהרי אינו רמוז כלל בדברי ר' יהונתן ומה"ט פריך תלמודא ואימא שבת ואימא שנה ולא משני דר' יהונתן סמך אנזיר נזרו וכו' אלא נראה משום דהוק' להו דהיכי קאמר אין גידול שער פחות משלשים שהרי ע"כ בז' ימים מתגדל השער כמ"ש רש"י לעיל בד"ה אלא לאו וכו' וז"ל וקים להו לרבנן דאין שער מתגדל וכו' בפחות מז' ימים וכו' עכ"ל ודו"ק. ומיהו בירושלמי משמע לאו משום כמנין יהיה סמיך דלבתר דאייתי דרשות כמנין יהיה מסיק ואית דבעי נשמעינה מהכא גדל פרע שער ראשו כמה גידול שער פרע שלשים יום ע"ש: ד"ה מאי לאו וכו' ולא אצטריך דרשא דיהיה וכו' עכ"ל אע"ג דדרשא דיהיה אסמכתא היא כדכתי' לעיל משם הרמב"ם והמקובצת הכי קאמרי ולא אצטריך דרשא דיהיה לאסמכתא ודו"ק ועיין להתוס' בחולין דף קי"ז ע"א ד"ה אמר ר' ינאי וכו' שכתבו דקרא אסמכתא ואפ"ה עביד התם בגמ' צריכותא ע"ש: בא"ד ולר' פדא צ"ל תנאי היא עכ"ל דע דלפי הדרך שכתב כללי הגמ' שבס' יבין שמועה דף י"ט ע"ב ע"ש והזכירו ה' שע"ה ז"ל הלכות גירושין דף ק' ע"ג ד"ה עור וכו' ע"ש יתישב נמי הכא דהכי פריך לימא כתנאי פי' והל"ל הלכה כפלוני ומשני משום דאיכא לפרושי כ"ע וכו' והלכך לא שייך לומר הלכה בפלוני כיון שאינו מבואר כ"כ דפליגי בהכי ודו"ק ק ועיין לחידושינו פ"ק דקמא דף י"ב ע"א גבי כ"ע עבדא כמקרקעי דמי וכו' ע"ש: רש"י ד"ה אלא לאו וכו' ואי קשיא וכו' דילמא אתי למעבר על נזיריה וכו' עכ"ל ק"ק תינח ללישנא קמא שכתב רש"י לעיל דגרסי נעשה וכו' והוי מדרבנן והילכך לא נזור אבל לפי ל"א שכתב דגרסי' באומר שלשים וא"כ מדאורייתא צריך לגלח ביום שלשים ואחד כמ"ש התוס' לעיל ד"ה אמר לך ר' פדא וכו' א"כ אמאי לא מתרץ ה"נ באומר שלשים והילכך סותר הכל וכ"ת א"כ היינו סיפא דקתני הריני נזיר שלשים וכו' י"ל באומר שלמים ותרי גווני קתני דכה"ג נמי משני לעיל באומר שלמים וי"ל כיון דאם גילח בדיעבד יום שלשים יצא כדאמרינן לעיל הילכך אם נטמא נמי יום שלשים חשבינן ליה כמו דיעבד משום כי היכי דלא אתי למעבר על נזרית ועוד י"ל דאי באומר שלשים א"כ תקשי מ"ט דר"א דאינו סותר אלא ז' אבל אי אמרי' נעשה א"ל דר"א לא גזר והילכך הקשה רש"י שפיר ודו"ק:

ד"ה תנן וכו' ואפי' לר' פדא וכו' שלמים משמע עכ"ל ק"ק אמאי הוצרך לומר שלמים משמע שהרי בלא"ה כיון דר' פדא לית ליה מקצת היום ככולו א"כ הוי תוך מלאת וסותר הכל וראיתי לה' א"מ ז"ל שהגיה ואפי' לר' מתנא וכו' אבל קשה א"כ מאי פריך תלמודא לר' מתנא וה' א"מ תירץ משום דר' פדא ס"ל דלר"א אם מלאת קאי אסתם נזירות אפי' אי הוי מקצת היום ככלו וא"כ סותר שלשים ואמאי קאמר ר"א סותר ז' וכמ"ש התוס' וכו' את"ד ע"ש והוא דחוק דפשטא דתלמודא משמע לפי פירש"י דר' מתנא נשאר בתיובתא תו ק"ק ס"ס היכי מצדד תלמודא ואי ס"ד סבר ר"א מקצת היום ככלו וכו' שהרי כיון דמאה יום שלמים משמע ולא שייך מקצת היום ככלו ומדברי התי"ט לקמן פ"ג משנה ד' והזכירו ה' אורח מישור ז"ל נראה דס"ל דכוונת רש"י לתרץ קושיא זו גופה דפריך תלמודא לר' מתנא מר"א ולזה תירץ דשלמים משמע ולא אמרינן מקצת היום ככולו וסותר הכל משום דיום מלאת וכו' ע"ש וצ"ל דכוונת רש"י ר"ל דתלמודא לא חש לתרץ לר' מתנא וזה ודאי דוחק עצום בכוונת רש"י. גם תמהני על ה' א"מ ז"ל שהק' דמאי פריך גמ' לר' מתנא וכו' שהרי התי"ט שהזכיר איהו גופיה ע"כ דכוונתו דרש"י נתכוון לתרץ קושיית הגמ' לר' מתנא וע"כ דתלמודא לא חש לתרץ וכדכתיב' וכן ראיתי במקובצת וז"ל אמרה תורה וכו' לכאורה דר' מתנא איתותב דלא משני תלמודא אלא לר' פדא ואיכא דאמרי דר' מתנא מוקי לה באומר שלמים עכ"ל ע"ש:

ד"ה ור' יהונתן וכו' ולא אצטריך לן מגדל פרע וכו' עכ"ל ולר' פדא ע"כ דאינו צריך דקאמר ר"ל אינו צריך שלשים יום אלא כ"ט ומיהו בפ"ב דמס' חגיגה דף י"ח ע"א מייתי התם פלוגתא דר' יאשיה ור' יהונתן כה"ג גבי מלאכה בחה"מ והתם ע"כ דאינו צריך דקאמר ר' יהונתן אדרשא דר' יאשיה קאי ע"ש וכן במכלתין לקמן פ"ז דף מ"ח ע"א דקאמר ר' ישמעאל אינו צריך וע"כ דאדרשא דת"ק קאי ע"ש:

תוכן העניינים

באר משה (כריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה