באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת נדה · דף כג:
אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה ושטו אטום אמו טהורה. ופירש רש"י ושטו נקוב אמו טמאה קסבר טריפה חיה. תנו רבנן המפלת גוף אטום אין אמו טמאה לידה ואיזהו גוף אטום רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות וכמה ינטל מן החי וימות ר' זכאי אומר עד הארכובה ר' ינאי אומר עד לנקביו ר' יוחנן אומר משום ר' יוסי בן יהושע עד מקום טבורו. וקאמר הגמרא בין ר' זכאי לר' ינאי איכא בינייהו טריפה חיה מר סבר טריפה חיה ומר סבר טריפה אינה חיה בין ר' ינאי לר' יוחנן איכא בינייהו דאמר ר"א ניטל ירך וחלל שלה נבילה. והנה הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות א"ב הלכה י"א כתב נברא ושטו שלו אטום או שהיה חסר מטבורו ולמטה הרי הוא אטום. והשיגו עליו עיין בכ"מ דמדוע פסק עד טבורו וכן נראה מדבריו דושטו נקוב אינו אטום הא קיימא ן דטריפה אינה חיה וכן קיימא לן כר"א דניטל הירך וחלל שלה נבילה כמו שפסק רבינו בהלכות שחיטה ואם כן הוה ליה לפסוק עד הארכובה ונשאר בצ"ע. והנראה בזה דהא טריפה לענין אטום לא דמי לטריפה אינה חיה דטריפות דהתם מיטרפה אף אי משום דעל ידי החסרון יולדו בה מחלות אשר ע"י זה תמות כמו דאמרינן לקמן (דף נה) דרבנן דמטרפי בגלודה משום דאדהכי והכי שליט בה אוירא ומתה ולעולם גזעו מחליף וכן כתב הרמב"ם ז"ל דניטל לחי העליון טריפה משום שיכנס רוח הקר פתאום לריאה ויקרר אותה ותמות ע"ש. וכן ניקב הושט או בני מעים טריפות שלהם שיצא הפרש לחלל הגוף ויולד בה חלאים אשר בודאי תמות. אבל כאן לא מקרי אטום אלא דוקא בשאינה יכולה להתקיים בריאה כזאת בעצמותה ולא משום שהיא עלולה לקבל חלאים. ובזה פליגי הכא דמר סבר טריפה אינה חיה בעצמותה ומר סבר דטריפה חיה בעצמותה אלא שאינה חיה מחמת הרוח וחלאים שיבואו על ידי החסרון. ור' ינאי ור' יוחנן קמיפלגי בדר"א דאמר ניטל ירך וחלל שלה נבילה דר' ינאי סבר כיון דהוה נבילה ע"כ משום דבעצמותה אינה מתקיימת ור' יוחנן סבר דאף זאת משום הרוח אינה מתקיימת אבל בנולדה כך ולא שלט בה אוירא לא הוי נבילה אלא הוה טריפה משום חסרון הירך דיהיה ויולדו בה חולי מות וע"כ לא מקרי הכא אטום ודו"ק: