באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת נדה · דף כא:
בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא הרואה דם בשפופרת מהו בבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת. א"ל בבשרה ולא בשפופרת. לימא שפופרת תנאי היא דתניא המפלת חתיכה אע"פ שמלאה דם טהורה וכו' וחכמים אומרים אין זה דם נדה אלא דם חתיכה חכמים היינו ת"ק אלא דפלי פלויי איכא בינייהו דר"א אמר בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה והוא הדין לשפופרת והני מילי היכא דשיעא אבל פלי פלויי טמאה מ"ט בבשרה קרינא ביה ואתו רבנן למימר אע"ג דפלי פלויי אין זה דם נדה אלא דם חתיכה הא דם נדה טמא אפי' בשפופרת. אמר אביי בשפופרת כולי עלמא לא פליגי דאין דרכה של אשה לראות דם בשפופרת כי פליגי בחתיכה מר סבר דרכה של אשה לראות דם בחתיכה ומר סבר אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה ופירש רש"י ואפי' פלי פלויי דאין זה דם נדה אלא דם חתיכה. ועיין ברא"ש סי' ג' שהקשה על פירוש רש"י ופי' כר' שמשון דהיינו טעמא דרבנן דכיון שלא ראתה כדרך שהנשים רגילות לראות טהורה אע"ג דהוה דם נדה ונוגע בבשרה. והביא דכן עשה ר"ש מעשה באשה שנעקר מקור שלה וכמין חתיכות בשר היה נופל לה בבית החיצון וטיהר אותה לבעלה כיון שאין דרך נשים לראות כך ועיין בטור ור"י וב"י וד"ח. והנה האחרונים הבינו בהמעשה שהחתיכות שנפלו בבית החיצון שנעקרו לגמרי וילדה אותם כעין משנתינו דהמפלת חתיכה והקשו ע"ז דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ותירצו בשם הטור דמיירי בחתיכות קטנות ודחקו בזה בטעמא דהר"ש. והנראה במעשה דהר"ש דלא מיירי כלל שנעקרו ממנה החתיכות אלא דהמקור נעקר ונרכן ויצא עד בית החיצון כמו יציאת בני מעים למי אשר יחוש בה וחתיכות דקאמר קאי אבשר דופני המקור שהיה נופל ונוטה עד סוף בית החיצון והיה אז דם שותת מהמקור כמו שפי' בזה הטור ורבינו ירוחם וע"כ טיהר ר' שמשון דאין דרך נשים לראות כך וכיון דדופני המקור יצא עד סוף בית החיצון א"כ לא מקרי ראתה דרך ערותה. וא"כ אין זה ענין כלל לאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם דהא ודאי מיירי דיצא כאן דם מהמקור כדרכו. והטור שכתב דמיירי בחתיכות קטנות כדי שיהא אפשר לפתיחת הקבר בלא דם אדלעיל קאי שמיירי בהולידה חתיכה ובה דם ודו"ק: