אור ברסלב
באר יצחק עהת פרשת דברים

באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר

פרשת דברים

פרשת מסעי

גם בי התאנוף ד' בגללכם לאמור גם אתה לא תבוא שם וגו' ודקדקו המפורשים דהא מקרא מלא הוא דהקב"ה אמר יען לא האמנתם בי להקדישני וגו' (ועיין בדרוש לשבת בראשית) ואפ"ל דהנה בפ' חוקת כתיב ויאמר ד' אל משה וגו' יען לא האמנתם בי להקדישני וגו' לכן לא תביאו וגו' וטרחו המפורשים לידע חטא מרע"ה, ונראה דהנה הכלי יקר ז"ל פי' על מה שאמרו ולו גוענו בגוע אחינו וגו' לא על מיתת הצמא אמרי כן, אלא יען כי נגזר עליהם במדבר הזה יתמו ושם ימותו ודרשו רז"ל ושם ימותו לעוה"ב כי מתי מדבר אין להם חלק לעולם הבא וע"ז אמרו ולמה הבאתם את קהל ד' למות שם אנחנו ובעירנו ר"ל מיתה שוה לנו ובעירנו וכמו שרוח הבהמה יורדת למטה כך רוחינו, וע"כ הקדימו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו ר"ל דומה לאחינו שמתו עוד קודם הגזירה ויש להם חלק לעוה"ב יעיי"ש ודפח"ח, ואכתי צ"ב מה שייך זה עתה בתלונתם על המים, ואפ"ל דהנה הכ"י דקדק במה שלא מצינו בכל התלונות לשון מריבה כ"א על עסקי המים ב' פעמים כאן וירב העם, ובמסה ומריבה פ' בשלח, וכתב לפי שמן המים נברא המחלוקת כמ"ש רז"ל מפני מה לא נאמר כי טוב ביום ב' לפי שבו נברא המחלוקת שנ' ויהי מבדיל בין מים למים ועיי"ש, אמנם י"ל דאצטגנוני פרעה אמרו שעתיד להוליד בן המושיע אותם וסופו ללקות על המים וישראל ידעו מזה ולכך כשהי' להם איזה חסרון במים חשבו שזה בגרם מרע"ה ולכך עשו אז עמו מריבה, והנה פליגו ר"ע ור"א בסנהדרין ק"ח דר"ע ס"ל דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב דכתיב במדבר הזה יתמו ושם ימותו בעוה"ב ואומר אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנחתי ור"א ס"ל דיש להם חלק לעו"הב שנאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי וגו' ומה אני מקיים אשר נשבעתי באפי וגו' נשבעתי וחזרתי בי יעיי"ש ואנן לדידן אפשר לומר דשניהם אמת, מתחלה נגזר עליהם באמת שלא יהי' להם חלק לעוה"ב כדברי ר"ע מדרשא דושם ימותו אבל ע"ז לא נשבע הקב"ה רק שלא יבואו לארץ אמנם מיד אחר חטא מרגלים נתחרטו בני ישראל ושבו מחטאם כמ"ש ויתאבלו העם מאוד ואמרו ועלינו אל המקום אשר אמר ד' כי חטאנו וא"כ עשו תשובה והועיל התשובה שיהי' להם חלק לעוה"ב דע"ז לא הי' שבועה וגז"ד שאין עמו שבועה מועיל תשובה (ועיין בר"ה דף י"ח) והנה תענוג עוה"ב הוא צדיקי' יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ורוח הקודש מכונה בשם מים כדכתיב ושאבתם מים בששון ולכך עשו מריבה עם משה על המים להורות נתנו דהם נלקין בעבורו על אודות מים העקרים דהיינו חלק עוה"ב שלא יזכו לחזות בנועם ד' ולהנות מזיו השכינה שנקרא מים, ורצה הקב"ה שמשה יראה להם שכבר נמחל להם ויהי' להם חלק עוה"ב כבראשונה, לכך אמר לו הקב"ה ודברתם אל הסלע ונתן מימיו שהי' לו כבר (ועיין ג"כ בפ' חקת שכ' אא"ז בעצמו מענין זה לפרש הקרא עיי"ש) ואח"כ ע"י הכאה באמת תוציא להם מים לשתות ומרע"ה לא עשה כך והכה מיד וא"כ לא רמז להם כלל שיהי' להם חלק לעוה"ב ושהועילה תשובתם' ובזה חטא משה, וע"ז נאמר להם יען לא האמנתם וגו' וכ"ז נסתבב מחטא מרגלים כאמור ע"כ שפיר אמר משה גם בי התאנף ד' בגללכם וגו' דגרם לו ע"י חטאם במרגלים והבן: הטיבו אשר דברו במדרש חד אמר כהטבת הנרות וח"א כקטורת יפורש עפ"י שפרשתי בהגדה שאומרים לרשע הקהה את שיניו היות דידוע שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ומפרשים דאין הקב"ה עובר בבל תלין משום שנתן התורה ע"י שליח משרע"ה נכתבו דלכך נהנין בעוה"ז בשביל אמונה דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו ואיכא בל תלין, והא תינח למאמין אבל לרשע ששואל מה העבודה הזאת ואינו מאמין אין לו על מה לאכול בעוה"ז ולכך הקה את שיניו והנה ישראל אמרו דבר אתה ונשמעה ויהי' ע"י שלוח ולכאורה מה יאכלו בעה"ז אבל ידוע דבשביל הידור מצוה איכא שכר בה"ע והיינו דאמר הטיבו אשר דברו ולכאורה מה טובה הא קשה כהנ"ל ע"ז בא כמשיב חד אמר כהטובת הנרות היינו הידור מצוה שמטיב הנרות שיאור ביותר בזכות זה יאכלו בה"ע וח"א כקטורת היינו חי' אחר כי אף ששכר מצוה ליכא בה"ע אפי"ה בכל מצוה יש בה סגולה מיוחדת להשפיע בדבר מה לבד מהשכר כסגולת הקטורת שמעצרת המגפה וממילא כל שומר תורה יש בה לו בעוה"ז כ"ט בכח סגולת המצות אף בלי שכר (מבנו של המחבר הרה"צ מו"ה עמרם ישי זצוק"ל:

תוכן העניינים

באר יצחק עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה