באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר
פרשת ברכה
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ואחז"ל בישראל לא קם אבל באו"ה קם ומנו בלעם ונראה דהנה אז"ל אין השכינה שורה אלא על חכם גבור עשיר ועניו וגו' וכבר הקשו וי"ל דהנה ד' מדרגות בעבודת ה' זה למעלה מזה הא' מיראת העונש ולתקות השכר והיא צדיק שהרי מאמין בה' ובתורתו וממילא כל י"ג העיקרים רק לא הוי עובד ה' רק עובד עצמו והוי חכם כי איזה חכם הרואה את הנולד הב' שמכיר שאין זה מהראוי וראוי להיות עובד ה' לשמור מעברה ולעשות מצות כי ה' צוה וזה הוא גבור שנא' איזה גבור הכובש את יצרו ולא נאמר יצרו הרע אלא אף יצרו שהי' כוונתו לעצמו יתגבר לעבוד ה' ואינו חושש לעצמו ג' שבא לדעת גדולת ה' וירא יראת הרוממת ואהבה לה' זהו נקרא עשיר כי אינו דוקא עשיר בנכסים כי מצינו בגמרא עשיר בדעת ואח"כ מתבונן עוד גדולת ה' ושפלות עצמו ומכיר שכל עבודתו מעט ממה שראוי לעבוד ה' והוא ממילא עניו ושפל אצל עצמו וזהו הכונה שורה אין השכינה שורה אלא על חכם גבור עשיר ועניו וגו' ולזאת מדרגה הד' זכה מרע"ה ומכח זה פתח צינורות שפע קדושה לכל הנביאים ולחכמים שכולם יונקים ע"י שפע הנבואה וקדושה שפתח היא והנה זה לעומת זה עשה ויש כמו כן מדרגות בס"א וידוע כי סוף הקדושה ניצוץ שוקע בטומאה להחיותם כמו"ש ומלכות בכל משלה ואל"כ מאין להם חיות ובלעם הי' ראש לטמאי' עד שהשיג בניצוץ הקדושה ומשם יונקים כל הטמאים ע"י צינור שפתח הוא וזה הכוונה בישראל לא קם אבל באו"ה קם וענו בלעם ועיי':
לסמיכת התורה עיין לעיל ועוד אמרתי דהנה הרמב"ן הקשה ע"ט לא פתח התורה וידבר אלקים אל משה עי"ש שתי' כיון דהתורה קדומה לעולם ומשה רק כמעתיק מס' קדמון ולכך בא הלשון בתורה כמו שלישי המדבר לא כמו בשאר נביאים ויהי' דבר ה' אליו רק וידבר אלקים או וידבר ה' אל משה לא כמדבר בעצמו ויש להקשות ע"ז שהרמב"ן ז"ל בעצמו כ' שהתורה כולו שמותיו של הקב"ה וכך הי' כתובה מקודם בלי צירוף התיבות אשר עתה לפנינו רק שאח"כ הי' הצירוף כך וא"כ הדרה קושיא לדוכתי' וצ"ל דמשה כיון שהי' במדרגה פנימית יותר לא הי' יכול לצייר לישראל איך הי' הדיבר אליו אך שאר הנביאים כיון שהיו במדרגה למטה הי' יכולים לצייר לישראל איך הי' הדיבר אליהם וזה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ולכך בראשית ברא וגו' ולא וידבר כיון שמשה הי' צריך לומר כמו שלישי המדבר וכמעתיק מספר כיון שהי' בהדרגה גדולה ועיי':
אי' הסמיכות משרע"ה סיים לברך את ישראל תחלה בפרט ואח"כ בכלל אשריך ישראל כמוש"כ רש"י ואח"כ ויעל משה וגו' ואי' בגמרא שתים עשרה מעלות הי' ופסעם בפסיעה אחת עיי' ח"א מש"כ בזה ואפשר לומר דהנה אי' מתני' סוף עוקצין אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל וגו' שנא' להנחיל אהבי יש וגו' וכ' הרמב"ם פשטות הקרא שיהי' להם עוה"ב שהוא יש אבל עוה"ז אינו יש שאין לו קיום והוא אין ולא יש וחז"ל דרשו ש"י עולמות היינו שיתקבצו כל תענוגי עוה"ז יהי' עוה"ב ש"י פעמים וכ' תויו"ט הרמז ש"י כי הוא ע"ד נקבה תסובב גבר עתה נטלו כמו בת עשיר נכסים ולעתיד ירשו ישראל הכל ועתה הוא העשיר שבעה אומות משבעים והי' ל"א מלכי' כדאיתא ביהושע שכיבש ל"א מלכים וא"כ יו"ד פעמים ל"א הוא ש"י, ולפי"ז מרע"ה אם הי' בא לארץ ישראל לא הי' חורבן והי' עולם התיקן וא"כ מה שהינו נוטלין בביאה ראשונה חלק א' ובביאה שני' חלק זה ואח"כ לעתיד יוד חלקים הוא משה הראה להם שפסע זה בפסיעה אחת י"ב מעלות ע"כ לא בא לארץ והראה להם בזה מה שגרמו להם שגרמו לו שלא בא לארץ ע"ד ויקצפו על וגו' וירע למשה וגו' והנה אי' שם ארשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן וגו' ולפי"ז שם ההמשך שעתיד הקב"ה להנחיל וגו' כשיהי' שלום וע"י הוא קיום התורה בזה יזכו לכך לשי' עולמות והובא בשם פענח רזי ע"ז נאמר כל ישראל יש להם חלק וגו' שנא' ועמך כלם צדיקים וגו' ואפשר לומר זה פי' סיפא דקרא לעולם ירשו ארץ היינו ארץ החיים אימתי כשהם נצר מטעי מעשה ידי אם הם כמו מעשי ידי להתפאר ואימתי הי' שלים ביום ראשון כי ביום שני הי' מחלוקת לכך לא נאמר כי טוב וזה הסמיכות אשר עשה מנשה וגו' כהנ"ל שהראה שיזכו לכל אלו ש"י חלקים היינו בראשית ברא וגו' שיהי' שלום כמו ביום הראשון ועיי':