אור ברסלב
באר יעקב - מועדים דרשה לחג הסוכות

באר יעקב - מועדים

דרשה לחג הסוכות

דרשה לשבת שובה ויום הכפורים

בגמרא נאמר, שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויבקשו מהקב''ה שיתן להם מצוה כדי שיוכלו לקבל עליה שכר. יאמר להן הקב''ה: ''שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה''. מיד כל אחד ואחד הולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב''ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא. מיד הקב''ה יושב ומשחק עליהן שנאמר: ''יושב בשמים ישחק''. ויש להבין מדוע הקב''ה אומר להם לקיים דווקא מצות סוכה?

בחג הסוכות, מלבד מצות שמחה, סוכה וארבעת המינים, מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם ובכך אנו מטיבים להם, אך מצד שני אנו מקפידים מאוד שלא להכניס נוכרי לסוכה שנקראת ''צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא'' (צל האמונה). ויש להבין מה הקשר בין חג הסוכות לבין אומות העולם?

שלושת הרגלים הם כנגד שלושת האבות. אברהם אבינו ''איש החסד'' עבד את הבורא באהבה ובאמונה תמימה והקב''ה קרא לו ''אברהם אהובי'', והוא מקביל לרגל הראשון, חג הפסח, שכולו אמונה ואהבה, כמו שנאמר על יציאת מצרים: ''כֹּה אָמַר יְהוָה, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה''. יצחק אבינו עבד את הבורא ביראה ומכונה ''פחד יצחק'', והוא מקביל לרגל השני, חג מתן תורה, לפי שמעמד הר סיני היה כולו יראה ופחד כמו שנאמר: ''וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים, וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה''. יעקב אבינו שהוא מידת התפארת שילב בעבודתו שלימות של אהבה ויראת ה', עליו נאמר: ''וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים'', והוא מקביל לרגל השלישי - חג הסוכות.

על יעקב אבינו גם נאמר : ''וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת''. ולכאורה קשה, הרי עיקר מושבו של אדם בבית, ומקנהו טפל לביתו, א''כ מדוע יעקב אבינו קרא למקום ''סוכות'', על שם מקום המקנה?

יעקב אבינו קבע את מושבו בסוכות, לאחר שנפרד מעשיו אחיו. עשיו בא לקראת יעקב עם חרב שלופה וארבע מאות איש עמו. יעקב אבינו התכונן למפגש, הוא התפלל לה': ''הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו'', שלח לו דורון והתכונן למלחמה. כאשר עשיו הגיע יעקב אבינו ובני ביתו התנהגו כלפיו בכבוד ובחביבות, כולם השתחוו לו, ויעקב אבינו הציג לו את משפחתו. לאחר הנשיקות, החיבוקים, הבכי והדמעות, עשיו רוצה את קרבתו ואומר: ''נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ''. יעקב אבינו דוחה את ההצעה וטוען: ''כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וכו''', וכל זאת כדי להפרד מעשיו ולשמור ממנו מרחק.

חז''ל מגלים לנו במדרש , שבאותו מפגש, עשיו הציע ליעקב שותפות בעולם הזה. כלומר, עשיו ביקש לבטל את החלוקה שחלקו בעודם ברחם אמם, שעשיו ביקש את העולם הזה ויעקב את העולם הבא. יעקב אבינו השיב לו בסירוב. עשיו הזהיר את יעקב מהקנאה והשנאה שתרדוף אותו, ויעקב השיב: ''וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי'', שלא יראה לעמים שיש לו מטוב העולם הזה כדי שלא לעורר את הקנאה ואת השנאה.

יעקב אבינו מחליט וקובע לדורות לוותר על השלטון בעולם הזה, ומסכים לחיות בצער כדי לשמור מרחק מעשיו ולהגיע את היעד האמיתי, אל העולם הבא. על כך נאמר: ''וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת'' - הוא בונה ''בית'' שישמור אותו ואת בניו מעשיו הרשע ומהשפעתו, ובתרגום יונתן בן עוזיאל: ''וּבְנָא לֵיהּ בֵּי מֶדְרָשָׁא'', יעקב אבינו בנה בית רוחני, ישיבה, שזהו הבית אשר מסוגל לגונן מהיצר הרע, מהשפעת הסביבה וממושגי העולם הזה (כמו שאומרים המשגיחים בישיבות, שהישיבה בדורנו היא ''תיבת נח'' אשר מגינה עלינו ממבול השפעות הרחוב). אמנם צריך לעסוק גם בענייני העולם הזה כדי להתקיים, אולם בכך ''אתנהלה לאיטי'', ועל כן ''למקנהו עשה סוכות'', וכפירוש המלבי''ם: ''לעצמו עשה בית קבוע, שישב שם ויעבוד את ה', אבל למקנהו ולקניינו עשה רק סוכות עראי. כי העסק במקנה וקניין היה אצלו טפל וארעי, כסוכה שהיא דירת ארעי''.

לעולם הזה יעקב אבינו קרא ''סוכות'', כדי להדגיש שהעולם הזה הוא ארעי, ועיקר מגמתו הוא העולם הבא.

לאור הדברים, מתבאר הקשר בין חג הסוכות לבין יחס עם ישראל לאומות העולם, מצד אחד מקריבים קרבנות כנגד שבעים אומות העולם, כשם שיעקב אבינו שלח לעשיו דורון, והגיע עמו לשלום עד כדי ''וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו, וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ''. אולם מאידך בסוכות, ב''צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא'', לא מכניסים גוי לסוכה, כתזכורת למקום ''סוכות'' והוראתו שיש להמנע מחברת עשיו, כיון שהילדים רכים, וסכנת ההתבוללות בחברת העמים גדולה. הסוכה שהיא דירת ארעי, גם מזכירה לנו שהעולם הזה הוא ארעי, ואין לנו לשים את עיקר מגמתנו בעולם הזה, ששייך לגויים, אלא לעולם הבא. בעולם הזה עלינו להסתפק במועט ולקחת ממנו רק מה שצריך לנו כדי שנוכל לעבוד את ה'. הגויים שייכים לעולם הזה, אינם מסוגלים להסתפק במועט ולכן גם אינם מסוגלים לקיים את מצות הסוכה, הקב''ה מראה להם שכמו שאין להם שייכות למצות סוכה, כך אין להם שייכות גם לשאר המצוות שהן רוחניות ושייכות לעם ישראל.

על חג הסוכות נאמר בתורה : ''וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ'', ''וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ''. ונראה שכאן רמזה לנו התורה כיצד ניתן להגיע לשמחה אמיתית - ידוע שבכל מקום שכתוב בתורה ''אך'' ו''רק'', מילים אלו באות למעט, ועפ''י זה אפשר לומר שעל מנת להגיע ל''ושמחת בחגך'', צריך להיות ''והיית אך'', כלומר, תמעט את עצמך, וככל שתמעט את עצמך יותר ולא תלך אחר תאוות לבך, כך תהיה יותר שמח. כי כל זמן שהאדם רוצה עוד ואינו שמח בחלקו, אע''פ שהוא נחשב בעיני העולם לעשיר גדול וכולם מקנאים בו, הוא באמת אינו שמח, כי איזהו עשיר? השמח בחלקו.

מעשה במלך אחד שבנה ארמון מפואר, ותלה עליו שלט, שהוא מוכן לתת את הארמון למי שבאמת שמח בחלקו. בשבוע הראשון אף אחד לא הגיע, כי מי יכול לומר על עצמו באמת שהוא שמח בחלקו? לאחר שבוע הגיע למלך אדם עשיר ומכובד ואמר שיש לו אשה, בנים ובנות, דירת פאר, עסקים משגשגים והון רב, וא''כ הוא שמח בחלקו ולכן הארמון מגיע לו. צחק עליו המלך ואמר: ''אם באמת היית שמח בחלקך, לא היית חומד את הארמון שלי!''

בספר הזוהר הקדוש נאמר, שמי שמקיים מצות סוכה ויושב בצל האמונה, מנחיל חירות לו ולבניו לעולם ומתברך בברכה העליונה, הקב''ה מסכך עליו בעולם הבא, ומגן עליו מפני מלאכי החבלה.

בכפר אחד, לא הרחק מהעיר לומז'ה, אחד התושבים היה שרוי במשך שלוש יממות בלי הכרה, בין חיים למוות. אח''כ הוא חזר להכרתו והבריא ממחלתו, והדבר היה לפלא גדול. כאשר שמע על כך הגרי''ל דיסקין זצ''ל, הוא ביקש לבקר אותו ולשמוע מה בפיו, מה ראה באותו זמן ומדוע חזר לחיים. אותו כפרי, שהיה יהודי פשוט, סיפר שבאותם ימים שהיה מחוסר הכרה, נשמתו עלתה השמימה, שם התחילו לשקול בפלס המאזנים את כל מעשיו בעולם הזה, המצוות והעבירות. המצוות היו מועטות מאוד לעומת העבירות המרובות שהכריעו את הכף לרעתו. לפתע הגיחו מלאכים לבנים עם חבילה כבדה, וכאשר שמו אותה על כף המצוות היא הכריעה לזכות. ואז הוא התעורר וחזר לחיים.

הרב ביקש ממנו לספר לו על חייו, וגילה שמדובר ביהודי פשוט, בור ועם הארץ שאינו יודע להתפלל ולברך, ולא טעם מאודו טעם של חיים יהודיים. באחת השנים, שמע יהודים המדברים על מצות הסוכה, הוא החל להתעניין כיצד מקיימים את המצוה, והחליט שגם הוא יקיים השנה את המצוה היקרה. הוא קנה קרשים מתאימים והחל לטפל בהקמת הסוכה. הוא מדד את הקרשים לפי גובהו, כדי שיוכל להכנס בקלות לסוכה. כאשר הוא נשכב על אחת הקורות כדי לסמן בה את גובהו, עברו שם חבורת צעירים לצים, הם הבחינו בו, מיהרו אליו, הרימו אותו יחד עם הקורות ונשאו אותו ברחובות העיר כמו שנושאים מת לקבורה. הוא קיבל את כל הבזיונות והיסורים באהבה ונשא אותם בלב שקט. לבסוף, כאשר הגדישו את סאת העלבונות, הם החזירוהו למקומו, והוא לא איבד את עשתונותיו ומיהר לשוב למלאכתו, עד אשר הקים את הסוכה. אכן, אמר הרב, כעת הכל מובן, כאשר נשמתו של זה עלתה למעלה, ושקלו במאזנים את כל מעשיו, סאת הבזיונות ויסורים של מצות סוכה הכריעו את הכף והוסיפו לו שנות חיים.

גדולה ויקרה היא מצות הסוכה להגן עלינו ולהציל אותנו מכל דבר רע, וגם אם חם בסוכה ויש קצת צער, כדאי להצטער מעט בעולם הזה ולזכות ולהסתופף בצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא.

תוכן העניינים

באר יעקב - מועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה