אור ברסלב

באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר

מפתחות בספר

באר חיים מרדכי

סימנים:

א) לאאמ"ו הרה"ג וירא ה' כו' זללה"ה. בענין בירור הלכה, לברכת הזימון שהיא מדרבנן. וביאור הסוגיא דברכות מ"ח בדרך פרדס בעזהש"י.

ב.) ביאור הסוגיא דברכת כהנים בסוטה ל"ז, ל"ח. באריכות באר היטב בעזהש"י, ולהלכה דבכל מה דאפשר צריכין להדר שיעלו לדוכן שני כהנים:

ג.) א.) ביאור הלכה, במצוה דמשלוח מנות. ב.) עוד דאין יוצאין בשליחת דברי תורה, אך במידי דאכילה ושתיה.

ד. א.) בירור להלכה ברורה כי מציצה מעיקרי המצוה. ואך בשלש אלה מילה פריעה ומציצה. אז ואך אז עבודתו כשרה. ב.) ועוד דמצות מציצה היא בפה. כי חיים הם למוצאיהם בפה.

ה.) בענין חיובא דהזכרת יצי"מ בלילות וביאור המשנה.

ו.) בגמ' דכיצד מרקדין לפני הכלה ולהלכה דגם במלתא דעבידא לגלויי מותר לשנות מפני השלום ז.) א.) בענין ראיית הקריאה, בס"ת הקדושה. ב) ובשיעור הריווח לסתימה. ג.) מקור מנהגינו לאמירת ברכו בליל שבת קודש.

ח.) בענין הלכה כדברי המיקל בעירוב

ט.) ביאור פיוט במוסף א' דשבועות. וסוד השסועה.

י.) ישוב קושיא בתוס' מנחות ס"ה ע"ב ד"ה ר"י אומר.

י"א.) בגמ' יומא ג' ע"ב וישוב לפסקי תוס' בתענית ח'.

י"ב.) בדברי הרמב״ם ז"ל פ"י מ"ה ק"פ ופי"ט מ"ה פה"מ, וסוגיא דפסחים פ"ג, ועוד ברמב"ם ז"ל פ"י מ"ה ק"פ וסוגיא דפסחים ע"ח.

י"ג.) ביאורים ופלפולים בגמרא ברכות, וסדר מועד ושם להלכה א.) ברכות ד' ע"ב גם לת"ה שבמג"א רל"ה סק"ד דבק"ש של ערבית שהיא מה"ת ואיכא אונם שינה, אסור גם טעימה, זה דווקא באוכל שיעור שיש לאחריו חיוב ברכה. ב.) שם ל' ע"ב דמעיקר הלכה אם לא כוון בפעם שניה צריך לחזור גם בפעם שלישית. ג.) עירובין י"א ע"ב. להיות מודה על האמת בלא הכרח אך ברצון. ד.) פסחים ב' ע"ב, לענין הלכה דנודר מן האורה, ה.) שם ה' ע"ב מפי' הר"ח סעד לשיטת הרמב"ם ז"ל, ונ"מ למש"כ בט"ז או"ח ת"מ סק"א ובאחרונים שם להלכה ו.) ר"ה כ"ז ע"ב. בשופר שהרחיב את הקצר לחוד או קיצר הרחב לחוד דפסול כפסק הי"ת ופמ"ג דזה מפורש יוצא מפי ר"ח ז"ל שכל דבריו דברי קבלה

י"ד.) ביאור הגמ' בר"ה י"ד ע"א. לענין ראש השנה דחמשה עשר בשבט.

ט"ו.) ישוב לכמה הערות בספרי שו"ת באר חיים מרדכי ת"ב.

סימנים:

ט״ז.) זקן נכבד שנשאר בחלישת כח ע"י כאב רגלים. דאסור לו לילך עם מקל לביהמ"ד בשבת קודש.

טו"ב) מאאמ"ו זללה"ה בש"ע או"ח ולהלכה א.) בנשרה נ"פ בע"ש במים מחולפים אי שרי שקרותו בחמין בשבת, ב.) בדינא דאסור לאמור לעכו"ם דבר שיבין מתוך כך שיעשה מלאכה ג.) בהלכה דאסור להגעיל כלי ביו"ט.

י״ח.) בש"ע או״ח ולהלכה. א) בסי' ס"ו בין הפרקים דק"ש לענות אמן גם על שאר ברכות. ב.) קמ"ג בס"ת שנמצא חסר תיבה אחת בפ' פנחס, בקריאה לש"ק בשביעי לאחר שקרא ג"פ ויש עוד בכדי לעשות ז' קרואים. ג.) תנ"ה לענין בישול חמי האור חד בתרי ד.) תצ"ח. דאין להקל בדאורייתא גם בדאיכא תרתי לישנא דמקילין. ה.) תרס"ח לאמור את יום השמיני חג העצרת הזה.

י"ט.) ביאור דברי הרמב״ם ז"ל בפ"י מה' שגגות ה' א'. ובווידוי דיוה"כ וע"ה שא"ח עליהם קרבן עולה ויורד, לאמור עולה בנקודת קמץ.

כ.) ישוב למספר התיבות שבזמר הנרות הללו לחנוכה ושם ביאור הסוגיא דשמיני ס' שביעי בסוכה מ"ז, ובירור הלכה שאין לנו אלא דברי א' היום המזוקקים שבעתים ולהלכה פסוקה נאמרים. בגמ' טוש"ע וכל הפוסקים. כי בחו"ל בשמיני עצרת מחויבים לאכול ולישב – מלבד שינה בסוכה לילה ויום. ואשרי הזוכה לשומרה כהלכותיה גם ביום הזה שיזכה לברכת סיכת שלם.

כ"א.) דרשאין לקבל שו"ב בן חכם העיר האב"ד.

כ"ב) ישוב לכמה הערות על ספרי שו"ת בח"מ ח"ב, וחיזוק עוד למש"כ שם בסי' כ"א ל"א. כי המה הוראות ברורות. וחלילה לזוז מהם גם זוז כ"ש. וביאור גודל איסור של חלב עכו"ם ואין ישראל רואה, ולגדור גדר בחיזוק דברי חז"ל:

אשר דבריהם המה דברי א' חיים:

כ"ג.) א) למחות בכל עוז לקצבים שלא ינקרו טלאים, שלא נבדקו הריאות שלהם, כי המה מעיקר הדין כטרפה ואסור לאכלם. ב) לקרות בספרי מינים רח"ל:

גם באקראי אסור.

כד) בדבר תנורי ברזל הנקראים שפאהרהערד'

והבו אטרעחרין, דרך הבישול בהם להנצל מחששא דאיסור בב"ח, ואיך להתנהג בזה לכתחלה:

כה.) בשן תותבת או פלאקעס או סתימת נקבי השינים. לענין חציצה בטבילה:

כו.) מעות שנאסף לכרוך ספרי קודש, אסור לשנות דקדושת ספרים גדולה, וגם הנדפסים בכלל זה כז.) בענין שמירה ליין כשר ועוד בין הגפנים ישנם שאין נושאים עוד פירות. ומזיקים איך לעשות בזה הלכה למעשה.

מפתחות בספר וסימנים:

כ"ח.) תשובה לכמה פרטים בענין מקוה

כ"ט.) באחד שנולד לו בן בכור, והוא לא ידע את עצמו אם הוא כהן או לוי. לא מצדו ולא מצד אשתו איך יתנהג בפה"ב.

ל.) בדרכים ושבילים של בית החיים. אשר בהם ילכו גם הכהנים איך לתקן שלא יכשלו הכהנים באיסורא דתפיסת ד' אמות מהקברים:

לא.) גודל איסור בנין בתים על בית החיים.

ל"ב.) הפושעים בגופם בשריפתם לעפר, אסור לקבור אפדם בבית הקברות. אך אצל גדר בית החיים מבחוץ ולגדור מקום הקבורה בגדר מיוחדת. שיהיו לחרפה והדראון עולם. ב) ובאחד שיצא מכלל ישראל מבלי למול את בניו, וכאב כבן ברשעתו לאחר שנתגדל מבלי למול א"ע, אין להניחו לאמוד קדיש ולעלות לתורה, עד שיתן אל לבו למול א"ע, ולהכנס בבריתו של אברהם אבינו.

לג.) בקברים משנות המלחמה, שלא נודע מי המה איך להתנהג בהעמדת מצבה.

לד.) בהזכרת נשמות בשנה הראשונה איך להתנהג בזה:

ל״ה.) ביאורים בגמ', נדרים הוריות חולין. השייך לחלק יו"ד:

לו.) ערך פרשת גדולת החבורה של לינת צדק וחבורה של הכנסת ומלון אורחים. אשר שניהם כאחד טובים וגדולים מאוד לפני ה' ואדם:

לז.) בענין לבישת בגדי צבעונים. להצילה מכתמים לח.) במאבד א"ע לדעת רח"ל, להוציאו מזה, ולהכריעו לזכות בכל מה דאפשר.

לט.) בש"ע יו"ד ולהלכה א.) קכ"א, קדרות של ברזל המצופים בהיתוך לבן ושוע, אם מועיל בהם ליבון. ב.) ר"א. דלכתחלה חלילה ואסור לעשות מקוה ע"י פלומפף גם לנקותה אין היתר אך כשיעשה כעצת חכם חושו"מ

מ.) באיש אשר אשתו דרשה מאתו קודם מיתתה שיתן לה ת"כ שלא ישא בת דודו אלמנה, ובהתרת זה. יהיה טוב משולש לו, ולאלמנה, ועבור יתומים קטנים שתהיה להם כאם הבנים, דדשאין ועוד מצוה:

לאתיר הת"כ ע״י בי"ד של שלשה.

מא.) גם בנולד בן לישראל מערבית, נאמרה זאת ההלכה בדודה, שבספרי שו"ת ח"א סי' מ':

ה"ב סי' כ' דאסור למולו מעיקר הדין, כאשר ביארתי בעזהש"י אמת לאמתו.

מב) בענין שתיית שמן דגים (פיש עהל) לרפואה בחול ובשבת וברמב"ם ז"ל פ"ז מהמ"א ה' ט"ו.

מג.) בנדון העמדת החופות בביהמ"ד, וגם לעשות הסעודה של נשואין אחר החופה גודל האיסור והפרצה בזה. נתבאר בארוכה בספרי שו"ת ח"א סי' ז', וכאן. וכל מי שיראת ה' בלבו מחיוב להשתדל בכל עוז לבטל זה:

מד. המקור למנהג ישראל רחמנים, לפרנס האלמנה והיתומים של הכלי קודש. אחד מותם כל ימי חייהם. ובירור כי מנהג זה הוא להלכה ברורה בדעת תורה:

מה.) פלפול בסוגיא דר"ה ו' ע"א בדברי הגאון צבי ז"ל.

סימנים:

מו.) בהיתר נשתטית.

מז.) בכהן שעזב את אשתו זה שנים אחדים ופעמים רבות אשר רצה לגרשה והיא לא נתרצית, ונסע לאיזה דב, והביא גט פטורין, וזרק לתוך חיקה הגט אם היא מותרת להנשא לאיש אחר וגם אם הוא מותר לישא אשה אחרת:

מח.) בהיתר עגונה מדראגמורפשט ובענין מסל"ת.

מט. בבית מושב זקנים וזקנות. אסור להם לאכול ביחד. אך נשים לבד ואנשים לבד. בחדר מיוחד. והיא הלכה פשוטה וברורה בקדושת דעת תורה

נ.) בענין שמות מחותנים:

נא.) ישובים בפירש"י ז"ל בסנהדרין מ"ד ע"ב. נ"א ע"א ובגמ' שם.

נב.) ביטול גמור לדברי שודש פורה ראש ולענה, של אפיקורסות ומינות, בהלכה פסוקה ונאמרת בשפה ברורה, בש"ס וכל הפוסקים. כי פריעת ראש באשה, אסור מן התורה. ושם בתשובה עוד דברים לחיזוק דת תורתינו הקדושה.

נג.) באשה ששמה מעריסה במקום מולדתה פעסיא רחל ובמקום הנתינה לא נקראת בשם זה אך בשם פאליא.

נד.) בגט אשר בתיבת יתיכי הראשון. מעה הסופר ולא כ' רגל השמאלי של הת' ונמצא נכתב ידיכי'

נה.) גרגרים אחדים בש"ס סדר נשים.

נו.) ישוב, לפ"מ בירושלמי שלהי פי"א דיבמות ועוד ברמב"ם ז"ל פ"ד מה' יבום, ובקידושין מ"ט בגמ'.

נז.) בדינא דמסרבת לענין היתר חדד"ג. והצנועין מושכין ידיהן מזה.

נח.) בגט ע"י שליח ושעת הדחק, אשר שם אבי האשה היה אליהו, ולא נודע שם עלייתו לתורה.

נט.) ביאור הסוגיא דראש ב"ד אומד מקודש. בראש השנת (כ"ד ע"א) במשנה וגמ'– וסעד לפסק הטורי אבן. דבאמירת מקודש שאמר ראב"ד נגמר הדין. מלשון הרמב"ם ז"ל, פ"ב מה' קה״ח ה' ח'.

ס.) ישוב להערות בספרי שו"ת בח"מ ח"ב סי' י"ד. ס"ג:

סא.) להוציא לאור אמת זכות משפט יתומה כי חזקת אביה עומדת במקומה להורישה להמילה"ת הממלא מקומו במלאכת השו"ב. וגם בתורה ויראה:

סב.) ישוב בתוס' סנהדרין פ"ד ע"ב:

סג.) בענין צוואת שכ"מ

סד. ישוב לקושיא על הרדב"ז ז"ל ח"א סי' י"ח ובענין בחירה שבקהלה:

סה.) בדינא דבר מצרא גם לבת במקום בן ובספרים אשר אומדנא דמוכח ברצון האב שישארו לזרעו אחריו.

סו.) ישוב לפירש"י ז"ל בפ' מטות ובגיטין מ"ה ע"א סז.) בענין שעבודא דר' נתן:

סימנים:

סח.) לדון עפ"י פונקס השותפים ובצירוף עוד אומדנא דמוכחא לפטור את הנתבע משבועה. ועוד בפלוגתא דרמב"ם וטור ז"ל בסי' פ"ז בטענת ברי דלא ביישתיך, לכ"ע אין מחרימין ובפרט היכי דהנתבע תלמוד חכם.

סט.) גרגרים אחדים במס' סנהדרין.

ע.) ביאור המשנה והסוגיא (שלהי תענית וב"ב קכ"א) דלא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים באר היטב בעזהש"י.

עא.) בגמרא ב"ק ב"מ, סנהדרין. תמורה. שבועות השייך לחושן המשפט,

סימנים:

עב.) בעזהש"י חתימה מעין הפתיחה לטובה, במספר ״חסד״ ובסימנים אחדים יש כמה הלכות אשר בצירוף יש עוד יותר מן ע"ה) לבאר המשנה דמעשר שני, פרק ה'. במשנה ב' והסוגיא דר"ה ל"א ע"ב, ביצה ה' ע"א, בדרך פרד"ס, ולחבר את האוהל להיות אחד. אשר נתבאר באר הישב. אמת לאמתו בעזהש"י, כי דברי הירושלמי המה לאחדים עם כל דברי חז"ל הנאמרים בבבלי, מדרשים זוהר ות"ז הקדושים, כי בית המקדש שלעתיד יבוא לנו משמים, ובכח זה לעד יהיה קיים, ויקיום בנו במהרה בימינו, ה' ימלוך לעולם ועד, בהתגלות על כל העולם כולו מלכות שמים, באור פני מלך חיים.

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה