באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
מפתחות בספר
סימנים:
א.) ביאור לשון רעיא מהימנא וזוה"ק פ' יתרו לבוא לעמק השוה עם הלכה הברורה בפסחים ק"ה דכבוד יום שבת קודש עדיף ופלפול במשנה סוכה כ"ז בחיוב מנין הסעודות דפליגי ר"א וחכמים.
ב.) ביאור כמה הלכות ברמב"ם ז"ל פ"ח מה' תמידין ומוספין ובענין שתי הלחם דעצרת.
ג.) בירור הלכה דחייב אדם לקבל פני רבו ברגל הוא גם בזה"ז וכן בשבת וחודש וכשהוא עם רבו בעיר מצוה או עוד חיובא איכא בכל יום דהוי כמקבל פני השכינה.
ד.) אם מחויבים ליזהר בקניית פת מפועלי ישראלים החשודים על נט"י שחרית.
ה.) ישוב לדברי רבינו הב"י ז"ל באו"ח סי' נ"ק וג
ו.) תשובה להערות על ספרי שו"ת בח"מ ח"א בסי' ד' ה' ו' ז' ט' י"ג.
ז.) ישוב לדיוק בג"מ ריש פסחים.
ח.) בענין הנטיות בברכת כהנים וביאור בדברי המחבר באו"ח תקנ"ד סעי' ד' ורמ"א ז"ל תקנ"ט סעי' ד' ומג"א שם סק"ז שלא יהיו זה לזה כסותרים.
ט.) במקרה לא טובה רח"ל שאירע שנפל בר"ה ס"ת הקדושה מהארון על הארץ איך להורות בענין התעניתים ולתשושי כח.
י.) בענין אזהרת חז"ל למאן דביש ליה בהאי מתא ליזל למתא אחריתי, גם מסבת מצב הרוחני אם לעזוב את העיר.
יא.) צנצנת דרוב תשמישו לצונן ונסדק אם כשר לנט"י ללחם ועוד טעם לקידוש לבנה במוצש"ק.
יב.) יחיד שהתפלל בשעה"ד ערבית מבעו"י כבש"ע סי' רל"ג ואז אמר ש״ץ התפלה של מנחה בקול רם כשיגיע הש"ץ לנקדישך אם רשאי לאמור עמו מלה במלה כבש"ע סי' ק"ט,
יג.) ליישב מנהג ישראל קדושים הנזהרין מאוד בטבילת מקוה בשחרית שבת קודש קודם התפלה וטובלין גם במקואות של מים חמין כי מנהג ישראל תורה היא.
יד.) שוחטים אסורים לשחוט בעש"ק בזמן אשר עי"ז יבואו חלילה הקצבים לחילול שבת קודש.
ט"ו.) הטעם במה שנהגו לדקדק באיסור חדש בחטים למצות של מצוה יותר מבכל השנה.
ט"ז.) דיר גדול המוכרח לילך גם בין עכו"ם אם יש צד היתר להסתפר בימי הספירה.
טו.) לעשיית סוכת שלום מוכרחין לקצץ ג' או ד' ענפים מאילן איך לעשות בזה מ"ל היותר טוב. סימנים:
חי.) באמצע ברכת המזון איד להתנהג בעניית האמנים.
יט.) ישוב לדיוק בת"כ אחרי בפסוק שבת שבתון יהיה לכם.
כ.) ביא ישוב להערה בספרי שו"ת ח"א סי' י"ד בענין אות דמצה וסוכה.
כא.) הלכה פסוקה וברורה דאסור להשוחטים לשחוט אווזות ובר אווזות הלעוטים ולסמוך על בדיקת הוושטין באלו המדינות שנהגו בזה איסור מימי קדם.
כב.) ישוב לדיוק בט"ז יו"ד סי' א' סק"ב.
כג.) תשובה להערות על דברי אאמ"ו הרה"ג זללה"ה שבספר באר יצחק בח"י שבת כ"א וביאור דברי ירושלמי בפ"א דשבת ה' ד'.
כד.) תשובה להערה על ספרי שו"ת ח"א סי' כ"ה ולחזק את ההלכה שהעליתי כי חצה"כ שניקב ולא נסתם כולו ונשאר אך נקב משהו טרפה דהוי כלא נסתם כלל.
כה.) ישוב להערות על ספרי שו"ת ח"א סי' ב' כ"א כ"ט.
כו.) אם שרי לעשות ווישניק מוואנשיל שיש מהם מתולעים וישוב לדיוק בט"ז סי' פ"ד כז.) ישוב לדיוקים ביו"ד סי' פ"ז צ"ה.
כח.) ג' כפות של בשר שנים אב"י ואחד ב"י שנתערבו ותחבו אחד מהכפות בתבשיל של חלב ולא היה ס' כי התבשיל שרי.
כט.) לאיסור עשיית סחורה ומכירת מאכלות אסורות אין תקנה ע"י שט"מ ולעשות שותפת עם עכו"ם.
ל.) ישוב לדיוק בתוס' כתובות ע"ב ע"א ד"ה וספרה.
לא.) בירור הלכה פסוקה כי יי"ש שנעשה מסתם יינם גם בזה"ז דינו כיי"ל גמור ואסור בשתיה כיין נסך ממש וכפסק הש"ע בסי' קכ"ג אשר כל בית ישראל יוצאין ביד הרמ"א ז"ל.
לא.) בירור הלכה דמקוה כולה שאובה דקיי"ל שהיא מה"ת פסולה בזה כל הפוסקים ס"ל דבע"י דווקא המשכה עג"ק הראוי לבלוע ועוד נתברר ונתחזק הפסק שבספרי שו"ת ח"א סי' ט"ז שהיא אמת לאמתו.
לב.) במקוה שנעשית ע"י המשכה מן הנהר ומוסיפין תמיד ע"י המשכה לתוך המקוה מים שאובין אם אין בזה חששא דנתן סאה ונתל סאה.
לג.) בתיקון מקוה לכמה חששות ולהויה ע"י טהרה סימנים:
לד.) מקוה שנקרשה ורוב שיעור מקוה היה מים והכה הבלן בקרדום של ברזל בהנגלד למעלה לעשותה כולה מים.
לה.) בענין הפשרת מקוה שנעשית מכפור או שלג ע"י חימום הדאמפץ או טסי ברזל שהארכתי בזה בספרי שו"ת ח"א סי' ג' ונתברר עוד יותר כאן להלכה למעשה.
לו.) בענין נדרים יו"ד סי' ר"ה.
לז.) ביאור לשון רש"י ז"ל בנדרים ס"ב ובביאור הטעמים של אביי ורבא.
לח.) עשבים שרוצה בקיומם למאכל בהמה יש בהם איסורא דכלאי זרעים.
הט.) בדבר הוראה הברורה שהעליתי בספרי שו"ת ח"א סי' מ' בבן נכרית הנולד מישראל דאסור למולו גם בחול ובנתעברה בגיותא ונתגיירה ואח"כ ילדה צ"ע אם רשאין למולו בשבת
מ.) דלא אמרי הזמנה מלתא הוא בקניית מקום לבית החיים.
מא.) בענין הוספה לבית החיים אשר עי"ז הקברים שהיו ראשונים יהיו עתה שניים דאין קפידא בזה.
מב.) תשובה להערה על ספרי שו"ת ח"א סי' ב' בענין חלה.
מד.) שנית לבאר וליישב את דבריי הנאמרים בשו"ת שם סי' ב' בענין חנה.
מה.) ועוד בה שלישיה תשובה בענין זה ושם גם בענין עדות אב לבנו בסמיכה להוראה לספרי שו"ת סי' ח"י.
מו.) בתולה שיצא עליה קיל מזנה בעיר מאברך פלוני ורוב הגרים בעיר פסולים אצלה ונשתדכה לכהן.
מו.) בענין קטלנית.
מח.) אחד שעבר חדר"ג וגרש הראשונה ורוצה לדור עם השניה אם מחיוב לגרשה ולשאנה מחדש בחופה וקידושין.
מט.) בענין עגונה ליאסי בעמפ"ע ומפי עכום מסל"ת ואין כאן אמירת וקברתיו ובצירוף אם האשה ילדה ורדופה להנשא ובענין תרי רובא להיתר עגונה.
נ.) בנדון עגונה לנאוויסעליץ מה נחשב למסל"ת ואם בדרבנן ל"ב למסל"ת ועוד בענין עמפ"ע ומפי ערל אך שלא אמר וקברתיו.
נא.) בהיתר עגונה לבודאפעסט ובענין נאמנות לפס"ע דאורייתא אך להתחלת העדות.
נב. לעשות חיפה ביום א' דר"מ תמוז אין שום קפידא ועוד מרתף עליו הצירוף מהשם דחודש סיון וגם מולד הלבנה אשר שניהם כאחד טובים לסימן טוב ומזל טוב – ושם בליל מוצש"ק גם באין ששה שלימים ממולד הלבנה מצוה מן המובחר אז לקבל פני אבינו שבשמים.
נג.) ישוב לדברי אאמ"ו הרה"ג זללה"ה שבספר באר יצחק בח"י כתובות ט'.
נד.) אשה ששמה מעריסה שאשא בשינין ימנית ושם זה נשתקע לגמרי ונקראת סאסא בסמכין וכן נכתב בכתובתה וחניכתה היא זשעני ובגט נכתב שאשא המכונה זשעני.
סימנים:
נה.) בענין מסירת גט מיד שליח ליד האשה ע"י ב"ד שלשה אשר אחד מהם בעל מום במקום עיגון.
נו.) בזה"ז שיש חדר"ג אם נאמן הבעל לאסור אשתו עליו באמרו שראה שזינתה ועוד פרטים בענין זה.
נז.) אשת איש מרשעת שהלכה ונשאת במזיד אם צריכה גט מהשני.
נח.) בענין חליצה.
גט.) מעות שנאסף לתמוכת מעוני אוקריינא דאסור לשנותו גם עבור בנין בית תלמוד תורה
ס.) בירור הלכה כי גם בידוע להיכן הדין נוטה רשאי ומצוה לעשות פשרה ובפרט בזמן הזה.
סא.) מלמד שיש עד אחד ועוד אומדנות שחילל ש"ק בעישון ציגאריא אם לדחותו באמצע הזמן.
סב.) תשובה בענינים הנוגעים לספרי שו"ת ח"א סי ז' ט' י"א.
סג.) תשובה לחקירה מושכלת בענין עידי קידוש החודש שהוזמו מנערים שנעשו גדולים י"ג שנים ויום אחד בזה היום שנתקדש החודש.
סד.) אחד שהחזיק בית הזונות אם רשאין לקח ממנו סכום מסוים עבור החזקת בית מחסה לזקנים.
סה.) ישוב להערות על ספרי חידושי בן יאיר על ש"ס.
סו.) ישוב לדיוק בפ"י רשב"ם ז"ל ב"ב נ"א ע"ב ד"ה לא מן הנשים כ"ו.
סז.) ליישב דברי אאמ"ו הרה"ג זללה"ה שבספרי חב"י על ש"ס בח"י כתובות ט"ו.
סח.) כי אסור להשו"ב לשחוט במקום שיש מגרעת לקבלת פרס רב העיר.
סט.) אשה שהפרישה והשלישה סכום עבור קניית ס"ת ולאחר כי הוקר השער שא"א במעות זה המעט לקנות מה יעשה השליש עם המעות.
ע.) בהלכה הפסוקה בספרי שו"ת בח"מ ח"א סי' מ' דבן הנולד לישראל מנכרית אסור למולו גם בחול נתברר כאן עוד באריכות באר היטב ולדעת הגאון מהרי"ח ז"ל יש בזה גם משום חובל – כי היא הלכה ברורה מעיקר הדין אמת לאמיתו בס"ד.
עא.) ביאור דבורי תוס' בריש סנהדרין ובסחורה שהובטחה האסיגארארע לשלם בנשרפה אם בזה יש קנין כסף גם לתקנת חכמים.
עב.) עם חס"ד ה' מעולם ועד עולם במספר חיים עם האותיות (שהוא כללות ופרטות הטוב בשם חיים) לאאמ"ו הרה"ג וירא ה' כו' זללה"ה בהא דאמר"י בב"מ ו' במסקנא דלא אמרי' מגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא שלא יהיה לזה סתירה מזוה"ק יתרו מאן דעביד דא עביד דא ועוד ח"י מבני רחומאי דנפשאי הרה"ג כו' מו"ה מנחם מענדל שליט"א מילדותו לזקנו ורבו זללה"ה ובחתימת לב מרדכי לשערים המציונים בדברי חז"ל שהם דברי א' חיים כי בית המקדש השלישי שנאמר עליו מקדש ה' כוננו ידיך יגלה ויבוא משוכלל ובנוי משמים ועי"ז לעד יהיה קיים ויקיום בנו במהרה בימינו ה' ימלוך לעולם ועד בהתגלות על כל העולם כולו מלכות שמים באור פני מלך חיים.
סוף הספר