באר היטב (על התורה)· רבי אריה רבינוביץ'
הקדמה
שיל"ת
יתגדל ויתקדש בורא כל הברואים יוצר כל היצורים עושה כל המעשים אשר ברצונו הפשוט וע"י רצונו הפשוט המציא מאפס המוחלט אל המציאות השמים וכל צבאם הארץ אשר אנחנו עליה וכל אשר בה בתוך כלל המין הנבראים ומהוום ומקיימם במציאותם להיטיב לכל הראויים להטבה הטבה נצחית בתכלית שלימותה אשר אנחנו ב"י עמו נשיגה ע"י קיום מצות התורה ולימודה אשר לפי המקובל אצלנו כפי הנראה ממאמרי מדרשים ואגדות על פיה חקק קצב והגביל את כל העולם וכל פרטי פרטיו בכמו שהם נמצאים ומסודרים בכדי אשר ע"י כל זה יהיה מקום ומציאות לכל התורה כולה בכל פרטיה היא התורה אשר שם משה לפני ב"י לכל בני דורו אשר ראו בעיניהם את כל הנסים והנפלאות ומעמד ה"ס הנורא ככתוב בה והמה מסרוה לכל בני הדור שלאחריהם וכן השתלשלה הקבלה המבוררה מדור לדור עדי הגיעה אלינו היא תוה"ק הנשגבה מעלה מעלה זולת כוונותיה הנשגבות ונעלמות באולי מעיני כל חי בכל מצותיה וביותר בהענינים אשר עיקרי כללותיהם נעלים ונשגבים מדעתנו מדרכת אותנו בדרך טובה ומאושרה לשמירות הבריאות טבעים טובים כחות ההשכלה ושארי כחות נשגבות ונעלמות מכח המאגנעטיזמוס עד כח הנבואה הנשגבה הנטועות בכל מין האנושי מקדם ובכלל ב"י מורשה לנו מאבותינו אשר שגבו מאד בכל המעלות עפ"י ידיעתו המפלשת בתכלית השלימות בכל מעמקי טבעי ברואיו אשר נתלו במו ע"י רצינו ית"ש אשר לא ידע אדם ערכה מלמדת אותנו ידיעת חידוש העולם ע"י הבורא ית"ש והשגחתו על ברואיו לשלימות תכלית הנצחי ידיעת דרכי המוסר ומדות טובות הנצרכות בהכרח לשלימות תיקון כלל עוה"ז ולהשגת התכלית הנצחי מצוה אותנו לבלתי עשות המעשים הבלתי טובים עפ"י ידיעות הנשגבות האלו ולעשות את המעשים הטובים על פיהם והמועילים לחקות אותם בנפשותינו כפי שגזרה חכמתו ית"ש היא התורה כוללת לפי המקובל אצלנו תרי"ג מצות והנה התורה שבכתב אמריה סתומים וכמעט בכל המקומות בלתי מתבאר בה רק עיקרי הענינים הנוגעים למעשה ואין אדם יכול לידע מפשט הגס שלה כלים בביאור ענפי וסעיפי המצוה המתפשטים והולכים למרבה זה אצל זה וזה מזה ובכ"ד באי גם עיקרי המצות סתומים וחתומים לגמרי כמו מצות מזוזה תפילין ציצית סוכה אשר גם שום מחוקק מדיני בעולם לא יסתום דבריו כ"כ ובהרבה מקומות מצאנו שפשט הגס הנראה לפי ההשקפה הראשונה בלתי מתקיים בשום. אופן הובא הרבה מהם בהקדמת הסמ"ג כ"ז אות הוא לעולם על הדבר המקובל אצלנו ומבורר' גם מצד עצמו אשר הוא ית"ש מהוה כל הנמצאים חיקר לב בוחן כליות יודע כל תעלומות והמון נסתרות תעלומתם וסתרם אצל ברואיו ואמתותן ובירורן כמו שהן עלולים ונמצאים במציאותם מידיעתו ורצינו הנשגב בלמדו תורה את מרע"ה למען ימלט תלמידו רבינו מהמון העלמות שגיאות וסתרים אשר יוכלו להיות בחיק כח שכלו ותבונתו הגלויים לו ית"ש הגדול להופיע עליו שפע נבואתו עדי יהיה נקי מכל העלם שגיאה והסתר בכל פרטי פרטי ביאוריה כמו שהם באמת עפ"י פשט עמוק עמוק המבטל פשט הגס הנראה בהשקפה הראשונה להבלתי יודע במעמקי הדברים כמו"ש בכמה מקומות בספרי זה ובספרי עומקא דדינא בש"ס ופוסקים ועמ"ש בסדר שמיני פרשה י' פסיק כ' הביאור הזה הוא הביאור בפרטיות כל מצוה ומצוה המחוזק לפי המקובל אצלנו עפ"י שיטת דרכי דרשות ומדות שהתור' נדרשת בהם העמוקי' נשגבים למאד עד שמתבאר על ידי' פי' וביאור כל ענין וענין כמו שנתבאר למרע"ה בפרטיות וכ"ז נמסר ממרע"ה ליהושע ולכל חכמי דורו ומהם לכל חכמי הדור שלאחריהם וכן לדורי דורות בסדר המבואר בהקדמת הרמב"ם לספרו הנשגב יד החזקה עד שהגיע לדורות התנאים בעלי המשניות והברייתות והאמוראים בעלי הגמ' והתלמוד המה התנאים והאמוראים בראותם כי אותו הביאור היה הלוך וחסור מרובי התלאות ורבו המבוכות והספיקית התעודדו והקימו דגל התורה בכתב מפורש גלוי לכל המה בנו היכליה המה גילו מסתוריה כמעט שלא הניחו דבר גדול וקטן אשר לא שמו עינם ולבם עליו לבארו עדי החזירו מתוך פלפוליהם כל ההלכות או כמעט כל ההלכות שנשתכחו מקודם ואף כי ברובי הענינים נפלו ביניהם מחלוקות רבות וגם בדרכי הדרשות היו מחולקים במעט עכ"ז אלו ואלו דברי אלהים חיים הן בו כ"א מהם יש לה מקום ושורש אמת בחכמת תוה"ק ומסורים לחכמי הזמן שבכל דור לקבוע הלכה למעשה כאחד מהם והפליאו לבאר כמעט בכ"ד עומק פלאות חכמה ובינה המסתתרת בו המה עשו התירה מספקת ושלמה למצוא בה כתוב כל דבר חפץ בכל עניני ומקצועות התורה המה אבירי התורה אבירי ישראל עשו ותקנו הרבה תקנות גדרים וסייגים משמרות למשמרתה של תורה אשר גם עקרי אלו הענינים נראה לברור שהיו מקובלים אצלם מדור דורים עד מרע"ה לעשותם משום ועשית הישר והטיב ומשום למען תלך בדרך טובים ואף שאינם בכלל מצות ה' מ"מ המה גם מקדם קדמתה בכלל רצונו של מקום עי' (ברכות ל"ה ב') שעפי"ז מתבאר הסוגיא דשם היטב והמה ג"כ מרומזין בתורה ועליהם אמרו בכמה מקומות מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ובכמה מקומות מהם אמרו הללממ"ס כמו"ש בספרי עוד"ד (חולין צ"ט) ע"ש ואסמכינהו אלאו דלא תסור (ברכות י"ט ב') להכניסן בכלל מצות ה' ואת כל אלה עם הנשאר בידיהם מהביאור הכולל הנ"ל מקובל מקדם עד מרע"ה בלי שום מחלוקת כללו בספריהם אשר כתבו ספרי ספרא מכילתא משניות ותוספתות תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי וכללו בהם כל דרכי המוסר אהבת ריעים ודרך ארץ ועניני הנימוסיות וגם כל דבר חכמה ומדע מהחכמות והמדעים אשר היו בידי חכמי כל האומות לא חסרו להם בשום ענין לצורך ביאורי הדברים אשר היו שייכים למו ונחתמו שני התלמודים האלו ע"י בעלי סוף ההוראה בעלי אסופות והכנסיות משר היו האחרונות מהיותר גדולות מכל גדולי בעלי התירה של כל כלל בני ישראל אשר היו סמוכין זמ"ז למעלה עד מרע"ה שעמדו להם לכל ב"י במקום הסנהדרין הגדולה שהיתה מקדם בלשכת הגזית בהר הבית אשר בסילוקם נפסקה הקבלה וידיעות עיקרי ודרכי דרשות התורה ותהלוכותיה אשר המה עתה נעלים ונשגבים מידיעותינו והניחו את חבוריהם הנשגבים להפלאת עיני חכמים צדיקים אמיתיים המסתכלים במו בעומק כוונת הלב אשר נתפשטו ונתקבלו בכל כלל ב"י באהבה רבה וחבה יתרה אור לכל ב"י בכל מושבותיהם ברכה למשמרת דור דורים עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע וכאשר מאז והלאה נפסקה הקבלה בע"פ בהיות הענינים כולם הכלולים באלו הספרים הספירים רחבים תכלית הרוחב ועמוקים תכלית העומק ודבריהם ז"ל באו על הרוב בקיצור מופלג וממולאים בפלפולים עמוקים לבלי חקר להמשכיל האמיתי המתחקה על שרשי אמיתות דבריהם עצמה למעלה ולמעלה מלאכת העיון בביאור דבריהם אשר נשתכח ג"כ במשך הזמן אשר היה אחריהם מפני רובי התלאות והצרות אשר שלטו אז עלי אחב"י להפריעם מלימוד תוה"ק ואחרי אשר הניח ה' לעמו במעט החלו ב"י לעסוק בכל האפשרי בביאור השני תלמודים ולכתוב דבריהם בספר המה ספרי המפרשים והפוסקים:
ועתה עמי ב"י שמעוני שמעו נכוחות ממי שהוא ותחי נפשכם הנה לימוד כל התלמוד הוא ארוך ועמוק מאד כנ"ל ורבים מהלומדים אף מהחשובים אינו עולה בידם לימוד סדר זרעים קדשים טהרות וידיעתן בהם מעוטה לגמרי ואף מאותן שעלה בידם ללמוד כל התלמוד יש הרבה שאיני עילה בידם לחזור על לימודיהם בקביעות עתים לתורה וידיעת התורה שלא בכל מקצועותיה היא באמת כגוף מחוסר אברים ואף לימוד השלשה סדרים איני עולה ביד הרבה מהראויין לכך מפני ארכם ועמקם כי לא כימים הראשונים הימים האלו אשר טרדות הפרנסה נתרבו ונתעצמו מאד וע"כ תפוג תורה זאת נתבונן ועוד אחרת גדולה מזו באין ערוך נשא עינינו ונראה הנה כלל כל החכמות והמדעים אשר נתגלו בדורות שלפניני להפלאת עין תשורם כבר הכה שורש על תלמי לבב אחינו בני ישראל להשתוקק ולכסוף לידיעתן ובאמת ידיעות החכמות והמדעים המה ידיעות נפלאות תמים דעים הטמונים ומסותרים בכל חלקי הברואים אשר היא מצוה וחובה על חכמי ישראל כמו"ש (שבת ע"ה) כל היודע לחשוב תקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר (ישעיה ה') ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו והתועלת מהן גדולה מאד לרומם קרן כלל אחב"י בכל הענינים ולהפיץ יקרת וחשיבת אור התורה שבכתב ושבע"פ על פני תבל ולרגלי מלאכה זו נדרשת ג"כ מלאכת ידיעת איזה לשון מלשונות העמים אשר היא הפרוזדור לטרקלין ידיעת החכמות והמדעים גם נדרשת היא מאד לרגלי מצב המדיני אשר ת"ל נשתנה לטוב על כלל אחב"י אחרי אשר החל אור החכמות והמדעים להופיע ביחד עם אור הצדק והיושר כעל מלכי ושרי כל המדינות ולרגלי המסחור אשר פרץ בדורנו למאד בארץ ממקום למקום וממדינה למדינה ולתכלית זה יש כמה שלימוד לשון אחד אינו מספיק להם לרגלי עסקיהם ומה שאסור משום לא ימיש כדאיתא (מנחות צ"ט ב') נראה לוודאי דהיינו רק ריבוי לשונות ועומק ידיעתן יותר מהנדרש לכל הנ"ל ועכ"פ לימוד לשון המדינה וודאי שהוא חוב גמור על כל אדם ללמוד ממנו עדי יוכל לדבר דבריו עם בני המדינה שתהיה דעתו מעורבת עם הבריות ועתה מה יעשה היהודי ויחיה בידיעת התורה וידיעת הלשונות והמדעים יחד אחרי אשר היהודי בהיותו בלתי יכול לאחר נשואיו הרבה באשר היא יחידי בטרם יכבד עליו עול רחים שבצוארו לא יוכל להכשיר נפשו לצאת ידי שני החיבות הרובצים עליו בחזקה ואני הכותב הכרוך בעקבות רבותי זללה"ה אשר כל ימיהם היו חרדים לטובת כלל אחב"י והרבה ממחשבותיהם תקועים בלבבי בראותי מצב הצר הזה אשר בלי תיקון דבר ועזר בצרה בהכרח ידחה חוב אחד מפני חברו לבי הומה למאד ולו ידעתי כי ידחה חוב ידיעת הלשונות והמדעים מפני חוב ידיעת תוה"ק הגם כי ג"ז לא טוב לעת כזאת עכ"ז הייתי מחריש והייתי משום תקותי כי אך בבוא לציון גואל יתן ה' לבני ישראל חכמה ודעת מפיהו גם בידיעת תוה"ק גם בידיעת כלל נפלאותיו הטמונים ומסותרים בכל חלקי ברואיו אבל כאשר לפי הנראה גברה אהבת החדשות על הישנות והצטרכותן למצב העוה"ז עוזרתה חרדה גדולה נופלת עלי באולי ח"ו יעזבו ב"י ידיעת תוה"ק אשר היא מורשה לנו מאבותינו מימי קדם להצלחתנו לעולם הנצחי ולעוה"ז אשר בצלה אנו חיים וקיימים בכל תוקף כחות הנפשיות הנשגבות הנטועות בנו ג"כ מורשה מאבותינו משנות עולמים אשר בגללם אנו מוצאים חן וחסד בעיני חכמי וצדיקי העמים שבדורותינו אשר בצלם אנו חוסים עמי בינה זאת. לכל אלה אלצני ההכרח להרהיב עוז בנפשי ולהודיע בכלל עם עצתי אשר הכינותי בזה יסוד ועיקר העצה בזה א"א להיות רק במציאות דרך קצרה בידיעת אחד מהשני מיני ידיעות המוכרחות כנ"ל או בכ"א משניהם והנה בידיעות הנתונות בידי חכמי האומות ידוע כי אין לתקן דבר בענין הקיצור כי ידוע הוא כי כל התחקותם במלאכות לימודיהם היא במציאות הדרכים היותר קלים קצרים ומסודרים בטוב טעם מהקודם אל המאוחר כי אין בטבע ידיעות כל החכמות פלפולים וחריפות שונות זולת עצמות המושכלות משא"כ בדרכי לימוד תוה"ק אשר הפלפולים והחריפות שונות סבוכים ומסיתרים בהם דרך כמעט כל חכמינו בדורות האחרונים היא אך להגדיל תורה ולהאדירה וכמעט אין שים אחד מחכמי ישראל משים דעתו ולבו לקצר רק להאריך. ולכל זה ולהנזכר מקודם אשר לימוד התלמוד כולו אינו עולה בידי הרבה מהראויין לכך כנ"ל הדבר מבורר כי בזה הוא מקים תיקון הדרך הקצרה היינו שאנו צריכין לתקן לנו דרך קצרה אשר הידיעה שע"י תספיק לנער ב"י אשר חלק ה' להם בבינה כשיעור הראוי להם עצהיו"ט בכל מקצועות התורה ושיהיה ג"כ לתועלת להרבה מהלומדים החשובים כנ"ל ואף להרבה מחכמי ישראל אשר יוכלו לחזור על לימודיהם בכל. מקצועות התורה בדרך קצרה ג"כ בזמן לא כביר בטוב טעם ודעת נוסף על הלימוד וחזירתו בש"ס ופוסקים כסדר ובכלל זה יהיו גם חידושים וביאורים בכ"ד אשר עדנה לא נתבארו כ"כ בטוב במפרשים ופוסקים הנצרכים בהכרח אולם איך ימה תהיה הדרך הקצרה בלימוד תוה"ק בזה יש לנו נדון ולדקדק הרבה כי הנה היו גם היו בחכמי עמינו גם מקדם אשר רצו למצוא דרך קצרה כ"א מהם יגע ומצא הנכון לפי דעתו אולם הגם כי בוודאי הגדילו גם הפליאו לעשות עכ"ז עדנה לא תקנו לנו דרך סלולה הנדרשת לנו לעת כזאת עפ"י כל הנ"ל לנערי ב"י וללומדים אשר לימוד התורה איננו עסקם כל הימים ולמען נדע את הדרך אשר נלך בה בענין הנשגב הזה באופן אשר נוכל לקוות להגיע בזה אל המטרה הנדרשת באמת לעת כזאת הנני לבאר בזה ארבע השקפות אשר על פיהן ועפ"י עיקר דבר הקיצור הנ"ל נכונן לנו חוקים ומשפטים אשר יהיו לנו לעינים בדבר הקיצור הזה ואלו הן השקפה הא' בחלקי חכמת התורה שבע"פ בדרך כלל החלק הא' ממנה הוא חכמת ידיעת עניני הספיקות וספיקי ספיקות בהענינים אשר עיקריהם מפורש ואף הספק שיש לנו עליו החלט מבורר לצד אחד מ"מ הספק קודם בעילה לההחלט כי א"א להחלט שיבוא בלי ספק שההחלט חל עליו ולכך ידיעת מציאת הספק היא ידיעה בלתי מוטעת ומי שאינו יודע הספק הוא מחוסר ידיעת אותו הספק וה"ה מוטעה בזה. ד"מ הקראי שסובר לברור עין תחת עין ממש אם יסבור שאין שום מקום ספק בזה ה"ה מוטעה אף לפי דעתו שהרי יש חכמי ישראל שסוברין עין תחת עין ממין וכל שיכול ליפול בויכוח הרי יש בו מקים ספק ומצאני שחכמינו העירו ספק אף בדבר היותר מבורר ד"מ מנין למילה שהיא באותו מקום מנין לשחיטה שהיא מן הצואר וזהו ג"כ בכלל אמרם למד לשונך לומר איני יודע כו' ולפעמים דבר אחד מסופק בכמה ענינים הבלתי מתדמין כלל זל"ז ויש להסתפק אם כל אותן הענינים תלויין זב"ז באותו הדבר או לא ד"מ שחט בהמה והיא מפרכסת אי הוה כחיה או לא ונ"מ א) אי מצלת משום בלועה באוהל המת. ב) אי מטמאה טומאת אוכלין בטהורה ג) אי מטמאה טומאת נבלות בטמאה ד) הרובעה חייב או לא ויש להסתפק אם כולן תלויין זב"ז בכ"א משני הצדדין היינו דבין כשנאמר באחד מהענינים שהיא כחיה ה"ה כחיה גם בהשארי ענינים ובין כשנאמר באחד מהענינים שהיא כמתה ה"ה כמתה בהשארי ענינים אי שאינן תלויין זב"ז בשום אחד מהצדדין או שתלויין זה בזה באת"ל באחד מהן כך ואינם תלויין זב"ז באת"ל להיפיך או יש מהם תלויין זב"ז ויש מהם שאינם תלויין זב"ז בשני הצדדין או באחד מהן הקופים אם הן כבני אדם או לא ונ"מ א) לרציחה באת"ל שהאומות הפראים בלי שום דת כלל רציחתן אסורה ב) לרביעה ג) לטומאת אוהל עציץ נקיב אי הוה כמחובר לקרקע או לא ונ"מ א) לענין תלישה בשבת ב) לקבלת טומאת אוכלין ג) לזריעה בשבת ויש לספק אם כולן תלויין זה בזה או לא כנ"ל ואת"ל עציץ נקוב כמחובר עציץ שאינו נקוב מאי כ"ז היא חכמה מבוררה וכל מה שיעמול האדם בהשגת ידיעה מזה החלק לעולם לא יהיה לריק והבעל שכל נשגב כשלא יסמוך על סברתו והוראת פשט הכתובים לפי הנראה להחליט בפשיטות לצד אחד בלי תת מקום לספק יוכל בעצמו בלי התורה שבע"פ לידע כל הספיקות מכל הענינים המדוברים בש"ס מפרשים ופוסקים ראשונים ואחרונים בדרך נכונה וקצרה מהקודם אל המאוחר החלק הב' ממנה הוא חכמת הפסק וההוראה בכל הענינים שיש בהם מקום לאיזה ספק מקור הא' כח הסברא ועניניה א) ההתחקות על עיקר ושורש הדין אשר באיזה סעיף ממנו הוא המקום המסופק ולמצוא עי"ז החלט אותו הספק אי מצד איכותו ומהותו של השורש ד"מ מאי חזית דדמא דידך סומק טפי כו' דהיינו מפני שאנו מוצאים שורש כל הדינים שבין אדם לחבירו הוא שחייב כ"א להתנהג עם זולתו כמו שראוי לאדם או בעל דת להתנהג בענין שני ב"א שהן שוין בעיניו וא"כ כמו שזולתו לא היה הורג א' מפני חבירו כן הוא בעצמי אסור להרוג חבירו משום הצלת עצמו אי מצד שעיקרו ושרשו הוא שוה לענין אחר אשר אותו הענין אין בו ספק באותו הסעיף או מפני שבאותו הענין ההחלט על אותו הספק הוא מפורש או מבואר עפ"י מה שיובא אח"ז או מפני שבאותו הענין יוצא ההחלט בבירור מצד עצמו. ד"מ היתר אשת איש במיתת הבעל דמסתברא הוא אסר לה והוא שרי לה דע"י ההתחקות על שורש האיסור שהוא מעניני הקנינים ושאינו בתורת ירושה נחליט שאין למצוא הבדל בין זה לעילה ועלול אשר בביטול העילה ביטול העליל וכשיש לדמות הענינים לשני ענינים מתחלפים באותו הדבר המסופק נחליט לאיזה יש לדמותו יותר דהיינו איזה צד מהשני דמיונות הוא שקול יותר ב) כל הסברות שבדיני ממונות ד"מ סברא הוא אין אדם פורע מלוה בשטר בלי קבלת השטר שהיא ההחלטה עפ"י ההוה ברוב וכח כ"ז הוא ענין היקש חופושי ובספרי תורת העולם ביארתי אשר הרבה מהמושכלות ראשונות המה מכח היקש חיפושי וכלל ענין הסברא מתחלף מאדם לאדם ומזמן לזמן וצריך ליזהר בזה מאד מאד מקור הב' כח מדות שהתירה נדרשת בהן אשר דרכיהם היו שמורים וערוכים אצל בעלי התלמוד והיו יודעים על פיהם הרבה והרבה מעניני הספיקות כקוראין בפירוש מתוך הספר וכבר כתבתי כי בסילוקן של בעלי התלמוד נשארו אלו הדרכים נעלים ונשגבים מדעתנו ובאמת אין אתנו יודע בהם רק צל הדברים מקור הג' כח הוכחות מהלשון התנאים מלשונות הכתובים המובנים בטוב גם לנו ד"מ ממשמע שנאמר סקול יסקל השור א"י שבשרו אסיר כו' והבאים אחריהם מדור לדור עד היום הזה כ"א מלשונות הגדולים שקדמוהו החלק הזה הוא כמעט ענין בלתי תכליתי כי יזדמן למרבה אשר איזה חכם בסמכו על הוכחתו באיזה ענין ובנה ע"ז בנינים והיכלות נפלאים ואח"כ ימצא שגיאה בעיקר הוכחתו ובנפול היסוד יפלו כל הבנינים ויהיה כל יגיעו לריק בבחינת מטרת השגת ידיעת ההוראה השקפה הב' הנה אנחנו ב"י בכל המקומות אשר ידיעת תוה"ק משתררת שמה יגעים בכל מבחר ימי עלומינו והרבה מכל ימי חיינו עלי ארץ בלימוד התורה שבע"פ עם הוצאות עצומות על שכר מורים וחדרים פרטים וכוללים וכאשר נתבונן ונתחקה על מטרת כונתנו בכל החרדה הגדולה הזאת לא נוכל לומר שהוא רק למען נדע את המעשה אשר נעשה לבד כי לשם זה היה די לנו אחד בעיר ושנים במשפחה אשר המה יגידו ליעקב דבר חוק ומשפט בכל אשר ידרש מהם וגם יודיעו בקהל עם ויעוררו את ב"י להשמר ולהזהר מכל הדברים הבלתי נודעים להמון העם ולשאול על הספיקות שבהם כשיזדמנו ועוד כי הלא ידוע הוא אשר עיקר ורוב עסקנו בת"ת הוא בלימוד הגפ"ת אשר הוא רחוק מידיעת הדינים אבל באמת לפי"ד שלשה המה מיטיבי צעדינו בזה א) היות הלימוד עצמו אחת ממצות ה' ומכניס בלב הלומד לשמה אהבת ויראת ה' ב) ידיעת התורה שבע"פ יקרה אהובה וחביבה אצלנו ב"י מצד פלאות חכמתה החלק הא' ממנה בכלל כנ"ל נוטע עלי שדמות התורה שבכתב כרמים ופרדסים נטיעות ואילנות אשר בכ"א מהם ענפים וסעיפים משתלשלים למרבה זמ"ז יש מהן נפרדים זמ"ז ויש מהן קשורין וסבוכין זב"ז ויש מהן נראים קשורים לפו"ר ואינם קשורי' נראים נפרדי' לפו"ר ובאמת קשורין כולם קדושים טהורים ונוצצים ביקרת אור הדרת חכמתם החופפת עליהם ובהרוב מהם תבהיק יפעת אור החכמה והתבונה לכאן ולכאן להתיר ולאסור לחייב ולזכות לטהר ולטמא להכשיר ולפסול אלו ואלו דברי אלהים חיים הן בחכמה ותבונה תשתומם נפש המשכיל לפניו תדוץ דאבה בהשקיפי בעין תבונתו עלי המחזה הנפלאה הקדושה הלזו החלק הב' ממנה כנ"ל מפליא לעשות במציאות שרשי הענינים ולשקול עי"ז בפלס הרים וגבעות במאזנים מאזני כח הסברא יעלה שמים ירד תהומות בקישורי ענינים נפרדים זמ"ז לפו"ר בפירודי ענינים מקושרים זב"ז לפו"ר לפעמים ע"י איכותן ומהותן בעצמם ולפעמים ע"י קישור א' מהם בענין זולתו ובדקדוקי כוונות הוראות הלשונות יגלה תעלומות חכמה ויראה אבני יקר במשבצות זהב בלשונות אשר כל יקר אין בהם לפו"ר כולו ממתקים כולו מחמדים והגם כי באמת הרבה מחלק הזה נמצא ג"כ בחלק הא' ממנה ע"ד הספק בכ"א מצדדי הספק עכ"ז הדברים מתרחבים ומתפשטים הרבה והרבה באין ערוך יותר בזה החלק ג) עם כל האהבה והחביבות אשר אני מחבב באמת בכל לבי את כל החכמות והמדעים לומדיהם ושוניהם לא אמנע מלהגיד נגד כל חכמי לב כי אמת הוא הדבר הנטוע בלבנו כי כל החכמות והמדעים שבעולם אין ערוך להם בכחם לחדד השכל להרחיבו להגדילו ולהאדירו כחכמת התורה כשילמדה האדם בטוב טעם ודעת באמת מאת ת"ח מופלגים אמיתיים ולכל אלה פרצה כ"כ אהבת וחביבות ידיעת תוה"ק אצלנו עד אשר היא כמאמר החכם מכל אדם מרוממת קרן יודעה למעלה ולמעלה מאופק מצב תולדתו ועושרו השקפה הג' עוצם העומק והרוחב שבכל ענין וענין אשר נתגלה לנו ע"י ריבויי הספרים הנשגבים המלאים דעת חכמה ובינה באין חקר וריבויי תעצומות המחלוקות אשר נמצאו במו אשר הורו לנו בנסיון כי גם התשובות הנראות תשובות נצחות כמעט לגמרי יוכלו להיות מוטעות וכמעט שאין לנו סברא ופי' בדברי התלמוד אשר אין לו מקום שהוא עולה שם יפה יותר מזולתו המה מלמדים אותנו דעת שלא כדברי הראשונים וגדולי האחרונים אשר סברו למצוא החלטה מבוררה בדבר אשר יש לדון בו לכאן ולכאן אלא האמת הוא אשר כמעט כל ענין אשר יש לדון בו ולהראות בו פנים קצת היפוך הנראה לפו"ר בפשיטות שוב אין להחליט החלטה גמורה רק להכריע קצת לצד אחד כל אחד לפי נטיית דעתו וסברתו בעת שהוא מדיין כדרך שנהג רבה"ק במשניות והאמוראים בתלמוד ברובי המקומית אשר הביאו כמעט בכל ענין כל דברי המדיינים בו השקפה הד' כבר הורונו חכמי המשנה שחייב אדם לומר בלשון רבו פי' בסגנון דברי רבו ויש בזה כוונה עמוקה ונכונה מאד כי ידוע הוא כי כל העתקה מלשון ללשון אף באותה השפה עצמה לא תשוה בשום אופן לגמרי להלשון אשר לוקחה ממנו ההעתקה לשון הנעתק יוכל תמיד לסבול פירושים וביאורים אשר לא יסבלם לשון המעתיק כאשר לא כיון עליהם וכן להיפוך לשון המעתיק יוכל לסבול פירושים וביאורים אשר לא יסבלם לשון הנעתק וזה הוא דבר גדול מאד אצלנו בלשון הש"ס כי אנחנו ב"י באמונתנו נחיה כי בעלי הש"ס דקדקו בלשונותיהם ולא שגו במו עד כי אחרי החקירה וההעמקה בדבריהם יכול להיות שנעמוד על סוף דעתם בהענינים המסופקים הן בביאור דבריהם והן בענינים מחודשים ועכ"פ במצוא איזו הכרעה מדקדוק לשונם הרי אנו יכולין בטח לסמוך ע"ז מאחר שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומה נעשה בכל אלה בכל לשונות הגאונים אשר נעתקו מלשון הש"ס אשר באמת א"א לנו לסמוך על דקדוקי דבריהם כ"כ. ראשונה שאין דעת שום גאון החלטה מבוררה שהרי יש לנו רשו' לחלוק על דבריו שנית כי לא נוכל לבטוח בו אשר לא שגג בלשונו אחרי כי באולי נעלם ממנו עיקר הספק אשר נתחדש לנו ולא נזהר בלשונו במה שנוגע לאותו הספק ולבד כ"ז אנחנו ב"י מאהבי ומחבבי הישנות והעתיקות ומחבריהם בעלי הש"ס מאורי עיניני משתעשעים לגילת לבבנו מלשונותיהם כמו שנאמרו ונשנו בעת יצאו לאור בימי קדם קדמתה יהיו לשונות המחברים הגאונים שלאחר בעלי התלמוד גם באולי יותר צחים ונעימים לפי חפץ איזה מהמעיינים קטן או גדול את דברי הקדמונים בעלי הש"ס מקורי המים החיים אנו מחבבין ולשונותיהם כצוף נחיל יערב לחכנו וזה הוא ג"כ מטעמי החיוב הנ"ל לחבב דברי רבו והרי"ף והרא"ש והאו"ז והסמ"ג באמת נזהרו בזה אלא שלא הביאו רק הלשונות שבש"ס דאליבא דהלכתא ולשון הפלוגתות שנשאו ונתנו במו כמאן הלכתא ואין זה מספיק עפ"י כל הנ"ל גם לא הביאו כל שיטות המפרשים והפוסקים וגם ערבבו דינים דמה"ת עם דינים דמדרבנן אשר מהראוי לחלקן גם הרבה ענינים נתחדשו ע"י באי אחריהם לבד זה אשר לא כללו בספריהם כל המקצועות שבתורה:
ואחרי כל אלה הנני לכונן משפטי וחוקי הקיצור מהתורה שבע"פ הנדרש לנו עפ"י כל הנ"ל לעשותו חוק א) הקיצור הזה צריך לחלקי לשתי מהדורות מהדורא קמא תכלול כל הענינים דמה"ת בין אליבא דהלכתא בין שלא אליבא דהלכתא ובכלל זה גם האיסורין שיש לדון בהם אם הם מה"ת אי מדרבנן ומהדינים דמדרבנן יובאו בה העיקרים וההתחלות גם כשאנו מוציאים דינים דמה"ת מתוך הענינים שבדיני דרבנן יובאו אותן הענינים דרבנן ג"כ במהדורא קמא למען הוציא מהן הדינים דמה"ת ובמהדורא תנינא יבוא תשלום דיני דרבנן חוק ב) ענפים וסעיפים בהענינים דמה"ת הרחוקין הרבה מעיקרי הענינים ואינם מסובכין וקשורין עם שארי ענינים ואין מועילין כ"כ לחידוד השכל ואין ידיעתן נצרכת למעשה יושמטו ממהדורא קמא למהדורא תנינא והענפים וסעיפים בהענינים דמדרבנן באופנים הנ"ל יושמטו ממהדורא תנינא ג"כ רק יובאו בה התחלותיהם בציוני מקומותיהם בפוסקים בעזוב ידיעתן על נכון מתחילתן עד סופן לגדולי בעלי התורה אשר תורתם אומנתם או שיעשה בגללן מהדורא תליתאה והגבולים שבאותן התנאים הנ"ל יהיו בידי המחבר כפי ראות עיניו בזה לטובת המעיינים יעשה. חוק ג) בחלק הא' מחכמת התורה הנ"ל בהשקפה הא' אין לקצר רק הנ"ל בחוק הב' ועיקר דבר הקיצור יהי' בחלק הב' מחכמת התורה הנ"ל שם היינו ההחלטות שנמצאו בש"ס בלי שום מחלוקת יובאו כמו שהם בזולת טעמיהם ואשר ירצה לעמוד על ידיעתן ישים עינו בש"ס עפ"י ציוני המקומות שבזה הספר והספיקות והפלוגתות שנמצאו במשנה גמ' ופוסקים יובאו רק בביאור סברותיהם לכ"א משני הצדדין בזולת ההחלטות כי הספר הזה אינו לשם ידיעת ההוראה כ"א לשם ידיעת חכמת תוה"ק ואשר ירצה לעמוד על ההוראה יעיין בכללי ההוראה המפורשים בש"ס ומוסכמים מכל הפוסקים שהובאו במבוא התלמוד לר"ש הנגיד הנדפס בכל ספרי הש"ס וזולת זה כבר כתבתי שאין לנו הוראה מבוררה והרוצה לעמוד על ההוראה הנהוגה באותן הספיקות והפלוגתות ישים עינו בש"ס כנ"ל ומשם ידע עפ"י ציוני הגליונות בכ"ע מקומו בפוסקים ויראה את הנדרש לו חוק ד) הקיצור הזה בהכרח שיכלכל בכ"א מעניניו לשון המשניות והברייתות ומימרות האמוראים ודסתמא דתלמודא בציוני המקומות בש"ס בלי השמט שום מימרא שנאמרה לדינא בין אליבא דהלכתא בין שלא אליבא דהלכתא עם כל הקושיות והתירוצים שהובאו בש"ס מזה לזה עם כל שיטות המפרשים והפוסקים שבכ"ד עם החידושים וביאורים הנדרשים באמת שיעלו בכ"ז בידי המחבר זה הקיצור הנדרש ובלשונות הפלוגתות דתנאי ואמוראי שבש"ס ובביאורי הפלוגתות שבהפוסקים יוכללו כל הענינים שיש לדון בהם ע"ד הספק כנ"ל בהשקפה הא' עם ביאורי הסברות של כ"א מהשני צדדין בהענינים שהן צריכין ביאור ומזה יהיו לנו תועליות רבות א) שלא יצטרך המעיין להאמין להמחבר בשום דבר רק בשלח ואחוי ב) שלא יצטרך להתחקות על כוונת דברי המחבר מצד לשונו רק לפעמים לסבת עומק הענין ג) חידוד השכל עצהיו"ט ד) שהבקי באותו הספר יהיה בקי בכל מקצועות התורה ברובי לשונות הש"ס וידע מקומם איה. ה) שיוכשר ללמוד גפ"ת ככל חפץ לבבו בכל שיטות הש"ס ברצותו להרחיב ולהעמיק ידיעתו יותר מגבולי אותו הקיצור אשר ידוע הוא כמה יגיעות צריך התלמיד לייגע עדי יגיע למדרגה זו אשר יוכל ללמוד גפ"ת בכל שיטות הש"ס ע"י לימוד איזו מסכתות מהש"ס וכמעט בלתי אפשר להגיע למדרגה זו בשלמותה בלי לימוד כל הש"ס ו) כל אשר ירצה להרחיב ולהעמיק ידיעתו באיזה ענין פרטי יותר מאשר יובא בזה הספר יוכל בנקל לשים עינו בש"ס ופוסקים ככל חפץ לבבו חיק ה) בסדר חלקי זה הקיצור הנדרש לנו לדעתי אין נכון לעשותו על סדר הש"ס כמו שעשה הרי"ף הרא"ש והאו"ז לפי שבעלי הש"ס השמיטו הרבה מעיקרי הענינים המבוארים בספרי ספרא ומכילתא והתחילו בהרבה ענינים בסעיפיהם וענפיהם וברוב המקומות הקדימו המאוחר לפי סדר השתלשלות ידיעת הענינים ואחרו המוקדם והרבה יש מעיקרי הענינים אשר לא נתבארו כלל בספרי בעלי התלמוד לפשיטותן אצלן ונתבארו מהראשונים וגדולי האחרונים והרבה מהענינים מפוזרים ומפורדים בכמה מסכתות שונות והקרוב יותר אל הנדרש הוא דרך הסמ"ג שביאר בכל עשה ול"ת את כל הנדרש בה וסידר העשין והל"ת ע"ד סדר הרמב"ם ולדעתי היותר נכון עד"ז לכונן ספר זה על סדר ולשון המקראות א) שלא נצטרך להעתיק המפורש בתורה. ב) שבוודאי טוב לנו ללמוד את התורה שבכתב עם ביאורה לפי"ד בעלי הש"ס דבר דבר על אפניו כפי שלמדה משה מפי הגבורה וכפי שנמסרה אח"כ מדור לדור. ג) שלא נצטרך לעשות סדרים חדשים ומפתחות לזה הספר כי מפתחותיו יהיו המקראות עצמן המה היסודות והמפתחות חוק ו) כאשר יובא איזה מימרא משנה אי ברייתא אשר יש לבאר בה כמה ענינים שונים ובכ"א מאותן הענינים או בכמה מהן צריך להקדים איזו ענינים שונים השייכים לו אזי בהכרח יובא אותה המימרא המשנה או הברייתא כמה וכמה פעמים בקיצור האפשרי לצורך ביאור ענין הנדרש לפי מקומו ושעתו ולא יושלם ביאורה עדי בואה באחרונה חוק ז) כשהברייתא מבארת דבריה יותר מהמשנה בכל עניניה יובא הברייתא ולא המשנה חוק ח) להתאמץ בכל האפשרי בעצות שונות לרגלי כל ענין וענין איך שיהיה המועט מחזיק את המרובה ושישתלשלו הענינים זה מזה מהקודם אל המאוחר:
ועפ"י כ"ז יוכלו נערי ב"י לצאת מבית הספר בלימוד זמן לא כביר בקיאים בכל מקצועות התורה באר היטב עם הרבה והרבה מיפעת אור חכמתה עם ידיעות הסוגיות ולשין הש"ס בכולן ותורתן תוכל להיות משתמרת אצלם ע"י קביעות עתים לא גדולות לתורה ויהיה ג"כ לרוב התועלת לרוב הלומדים וגם להרבה מחכמי ישראל ואף להבקי רק במהדורא קמא ג"כ ישכון אור בכל הש"ס ללמוד ולהבין עצהיו"ט בכל אשר ידבנו לבו נוסף על ידיעתו שע"י מהדורא קמא ככל הנ"ל ולא תשתכח תורה מישראל והנה מהראוי היה לדבר הנשגב הזה שיעשה ע"י קיבוץ ת"ח מופלגים שבדור אולם מפני שכמעט בלתי אפשר במדינתנו להוציא לאור הסכם כללי עלי דבר חדש אשר יריק שפעת כסף הוצאות הנדרש לדבר הגדול הזה ע"כ הוכרחתי להטיל ע"ע לחבר מהדורא קמא על אחד מחומשי התורה ובחרתי לי חומש ויקרא מפני שהוא כולל כמעט כל הענינים הבלתי נהוגים בזמה"ז ובחו"ל העזובים מרוב לומדי תורה שבזולת גדולי הדור ונחוצים ביותר לתיקון דבר הקיצור ככל הנ"ל ועם זה כולל ג"כ הרבה והרבה ענינים מענינים הנהוגים גם בזמה"ז ובחו"ל והוא לבדו יהיה ג"כ לרוב התועלת לנערי ב"י אשר חלק ה' להם בבינה ולבע"ב הקובעים עתים לתורה ולרוב הלומדים בכלל ואף להרבה מגדולי הלומדים כנ"ל אלא שלכובד מלאכה זו כידוע לכל מבין דבר לאשורו הקלת ע"ע א) להרחיב גבולי משפטי ההשמטו' הנ"ל בחוק ב' באיזו ענינים ב) לא הטלתי עלי לחלק כל ענין ארוך לענפים וסעיפים בדרך כלל ופרט מפני שאין בזה הכרח כ"כ ועכ"ז נזדרזתי בזה ברובי הענינים ג) מרובי הענינים אשר עיקר המו"מ שבהם בש"ס הוא באיכות ספיקי דעובדא אי הוה ספק השקול או ספק הרגיל לצד אחד או רובו לצד אחד ג"כ לא הבאתי במהדורא זו רק לפעמים לפי ראות עיני כי לא בכבדות אפשר להשתלם בזה ע"י העיון בגמ' ופוסקים אחרי הידיעה מעיקרי הענינים ד) בכמה ענינים מהמבוארים בטוב בספרי עומקא דדינא שבש"ס ופוסקים קצרתי בספרי זה וציינתי בו מקומם בספרי עוד"ד אשר תקותי ג"כ להדפיסו אי"ה:
ואחרי גמרי זה הספר ת"ל עצהיו"ט ונכון לפי ענ"ד ונכללו בו ג"כ הרבה והרבה חידושים נצרכים וטובים קצרים וגם ארוכים אחרי השערתי לברור עי"ז כמות כל הספר על כל התורה בדרך זה, אשר בוודאי לא יהי' גדול מהנדרש אל התכלית הנרצה הנ"ל כאשר ישפוט כל חכם לב מכמות ביאור זה החלק למראה עיניו וראיתי בנסיון מאת כל אשר עשיתי בזה כי עצתי נאמנה ונכונה מאד הנני להדפיסו בעזרת ה' אשר עזרני ג"כ במוצא לכסף ולחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל והנני מפיל תחנתי ובקשתי א) לפני כל אשר יעיינו בספרי זה לדוני לכ"ז בכל מע"י בזה בכלל ובפרט ושלא לפחות ולמעט ביקרת ותועלת מלאכתי זאת בכלל בהלשונות בלתי מתוקנים השמטות שגיאות ובאולי גם טעיות באיזו ענינים אשר לא יתוקנו בהתיקונים שבסוף הספר כידוע אשר גם הרבה מהגדולים אשר אין לי ערוך אליהם לא נמלטו מכ"ז בספריהם ומה אני ומה חיי כי אוכל לערוב ערובה זאת ב) לפני כל גדולי חכמי ישראל אשר ברוב ענות חסדם עלי אשר הרבה יגעתי למטרה נשגבה הלזו ולטובת כלל אחב"י ככל הנ"ל ישימו נא עיניהם על ספרי זה ואם תכון מלאכתי בעיניהם ישימו דעתם ולבם לחבר כזה על שארי חומשי תורה עם המהדורות תנינות על כל התורה וכל אשר ידבנו לבו לקרבה אל המלאכה הנשגבה הזאת יגדיל נא חסדו עלי לבשרני מזה בהקדם והיה זה שכרי מכל אשר אמצא חן בעיניו ואולי יתחזקו ידי עוד הפעם ברצות ה' ויגמור בעדי לטוב בספרי זה להטיל עלי מלאכת ביאור עוד איזה חלק מהדורא קמא או מהדורא תנינא ע"ז החלק או חלקים אחרים ואהיה ג"כ מן הגומרים מלאכה הנשגבה הלזו:
דברי המעתיר המחבר ארי' הנ"ל.