באר היטב יורה דעה· רבי זכריה מנדל ב"ר אריה לייב
סימן שפה
א ל'. על אביו ואמו. ש"ך:
ב שבימיהם. ובאמת אין זה טעם נכון דא"כ תוך ל' נמי ולא מצינו לשום פוסק שחילק בכך עכ"ל הש"ך (ומיהו אפשר לומר כיון שרוב שאילת שלום שלנו אינו אלא שאומר צפרא טבא וזה מותר שאינו שאילת שלום ממש כדאיתא בב"י בא"ח סימן פ"ה והביאו בש"ע שם. ועוד מביא בב"י שם בשם ר"י פרישת שלום כמו כריעה אבל שלום בפה מותר כמו צפרא דמרי טב וכיוצא בו ע"ש וכתב שם בד"מ דבזוהר פקודי דף ק"ג ע"א משמע דאינו אסור רק כשמזכיר השם וזה שם לענין שלא יתן שלום לחבירו קודם שיתפלל וש"מ שכל זה שאנו נוהגין אינו בכלל שאילת שלום כנ"ל):
ג מנות. כ' הב"ח בשם רבינו יהודה דאבל תוך ל' אינו יכול להזמין לאחרים או להזמן עם אחרים ע"כ. ונראה דה"ה כל י"ב חדש על אביו ואמו עכ"ל הט"ז (וכן למזוג שקורין שענקי"ן לאורח אבל. מהרי"ל) ואף בשבת במקום דנוהגין דאין שואלין בשלום בשבת. ד"מ. וכתב מ"א בא"ח סי' תרנ"ו ממשמעות דברי הרמ"א דבמקום שאין נוהגים אבילות בפורים דינו כשבת ומותר לשלוח במקום שנהגו לשאול בשלומו (וט"ז כתב שם אין נראה לסמוך על זה. עיין שם):