באר היטב יורה דעה· רבי זכריה מנדל ב"ר אריה לייב
סימן רסט
א מאמו. כתב הש"ך וכ"ש מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים גזרו וכ' והיינו בשאר האם אבל בשאר האב לא גזרו דאין אבות לעובדי כוכבים עכ"ל:
ב אין. ומ"מ מפרישין אותן שלשה חדשים משום הבחנה כדלקמן ס"ט:
ג באשת. ומדברי התוספות והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח עכ"ל הש"ך:
ד מותרת. שאינה אשת אחיו שלא היה לו קידושין בה כיון שנשאה בגיותו וכתב הלבוש דבשאר האם נ"ל שאפילו נשא יוציא כיון שנשא באיסור דיהדות חמיר מפי:
ה חולצין. שמן התורה אינם אלא אחים מן האם ולענין חליצה ויבום אחים מן האב בעינן כמ"ש בא"ע סימן קנ"ו:
ו ומגרש. דהא קידושין תפסי לו בה שאינן קרובות דכל גיורת כקטנה שנולדה דמי כ"כ הלבוש אבל אחיות גיורות מן האב נושא אפילו לכתחלה וכמו שנתבאר דלא נאסר בשאר האב. ש"ך:
ז בחייהן. ויש פוסקים דאפילו לאחר מיתה אסור וכ"נ דעת הטור להחמיר. ש"ך:
ח ואם. כתב הש"ך דצ"ל אם אם אמה אבל אם אמה ובת בתה אסורות מדאורייתא ומקרא מלא הוא את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וזה ברור עכ"ל:
ט עדות. עיין בח"מ סימן ל"ג סי"א מדינים אלו:
י אמו. ובח"מ ר"ס ז' כתב הרב דה"ה אביו מישראל וע"ש בסמ"ע:
יא לדון. אפילו דיני ממונות ודוקא ע"י כפי' אבל אם מקבלו עליו לדון מותר כ"כ הרא"ש והטור וכ"פ הלבוש:
יב ולחליצה. פי' להיות דיין בחליצה ובא"ע סימן קס"ט ס"ב נתבאר די"א דאם אביו מישראל כשר ע"ש: