באר היטב יורה דעה· רבי זכריה מנדל ב"ר אריה לייב
סימן רכד
א תקנתם. היינו מדינא אבל מצד התקנה כב"י שהורו הראב"ד וכל חכמי דורו שאין אדם יכול לאסור חלקו מבהכ"נ ולא מספרים ואם אסר אין איסורו איסור וכ"כ הב"ח עיין בא"ח סי' קנ"ג סט"ו עכ"ל הש"ך:
ב חלוקה. כלומר בבהכ"נ וכה"ג אין בהם דין חלוקה דמותר וכן נראה עיקר בש"ס ש"ך אבל הט"ז כתב דבש"ס משמע דבבהכ"נ יש בו דין חלוקה ואסור כדעת ראשונה שכתב המחבר ע"ש ועיין בא"ח סי' קנ"ג סי"ז: