באר היטב אורח חיים· רבי יהודה אשכנזי
סימן תקעו
א ומתריעים. ותמה אני למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית. מ"א עיין שם:
ב דבר. והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח"ו ובי"ד ס"ס שע"ד כתב שמטעם זה אין מתאבלין בשעת הדבר עיין שם:
ג החולאים. וה"ה כשהאבעבועות פורחים בתינוקות ומתים יש לגזור תענית. בשל"ה כתב דכל א' יבריח בניו מהעיר בעת הזאת ואם לא עשה זאת הן חייבים בנפשותם:
ד לאגם. הוא מלא קנים ואילנות קטנים:
ה קטנים. ונוהגים שאין גוזרים על פחותים מי"ח לזכר וט"ו לנקיבה עמ"א:
ו אחת. אבל כשיש צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות אחרות וכ"ה בכמה פיוטים וסליחות. מ"א:
ז וזועקים. וכ' מ"א תמה אני למה אין עושין כן בזמנינו שזה עיקר התענית כמבואר בתענית דף ט"ז: