באר היטב אורח חיים· רבי יהודה אשכנזי
סימן תקסא
א בחורבנן. אפי' יושבים בהם ישראל כיון שהעכו"ם מושלים עליהם מקרי חורבן. ב"י:
ב בית המקדש. והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. מ"א ע"ש:
ג וקורע. עב"ח שחייב להשתחות ולקרוע ולבכות ולקונן ולומר מזמור אלהים באו גוים עד סוף וכשקורע מברך ברוך דיין אמת כי כל משפטיו אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו':
ד מאחה. פירוש תפירה מיושרת:
ה לירושלים. נ"ל דהרואה ירושלים תוך למ"ד יום אעפ"י שלא קרע כגון שדר בתוכו א"צ לקרוע על ערי יהודה. ומי שנולד בירושלים אפי' הגדיל א"צ (לברך) [לקרוע] דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ (לברך) [לקרוע] דהא ראה אותן תוך ל' יום. מ"א: