באר היטב אורח חיים· רבי יהודה אשכנזי
סימן שכז
א דלרפואה. וכל מילי דלרפואה אסור משום גזירת שחיקת סמנים כמ"ש סי' שכ"ח:
ב שמן אסור. ומש"ה כתב בש"ג דאסור לסוך הראש שיש בו חטטין:
ג העשוי. ואמרינן בגמרא דאם היה מגרדת המיוחד לשבת שרי. ומזה נהגו הבתולות להיות להם כלי משער חזיר המיוחד לשבת עיין ססי' ש"ג מש"ש. מ"א:
ד לעיבוד. הדורס על העור עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהאומנים עושין חייב. השף בידו על העור המתוח בין העמודים חייב משום ממחק. רמב"ם פי"א: