באר היטב אורח חיים· רבי יהודה אשכנזי
סימן שט
א כדופנה. כיון דהדקה שוויה דופן. ואם לא הדקה לא. מ"א:
ב כמו שהיא. דנעשה בסיס לאיסור ולהיתר. ואין מטריחין אותו ליטול הפירות מתוך הסל בידו. אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים תוך הכלכלה יטלם בידו מתוך הכלכלה. תוס':
ג ומנער. ומותר ללמוד על השלחן שמעות מונח עליו מצד אחר אע"פ שדרך לנענע בלימוד לא חיישינן שינענע המעות. מהרי"ל:
ד והמעות. אם עושה כן לצורך המעות שלא יגנבו אסור. ב"י:
ה על. ואם הניחם בכוונה בחול ולא היה דעתו שישאר שם בשבת ואח"כ שכחם מיקרי שוכח מהרא"י סי' קצ"ג:
ו כל השבת. ובמקום פסידא יש לסמוך ע"ז. ב"ח:
ז אפי'. זה קאי גם אדיעה ראשונה דאפי' לא הניחו אלא לכניסת שבת לנטלו אח"כ אסור כל השבת:
ח אסור. לפי"ז כשמעמידין המנורה עם הנרות על המפה שעל השלחן יש לאסור לטלטל המפה ההיא בכל השבת ולא שמענו ולא ראינו שום אדם נזהר בזה וצ"ע. ט"ז ע"ש:
ט חבירו. ואם עושה לטובת חבירו יש להסתפק דמסתמא ניחא ליה עיין מ"א:
י יכול. היינו בשוכח: