אור ברסלב

באר היטב אבן העזר· רבי יהודה אשכנזי

סימן קכד

סימן קכג

א כשר. הרמב"ם והטור מכשירים אפינו לכתחלה וכ"פ הב"ח. והח"מ לא כ"כ ע"ש:

ב ביעור וכו'. דס"ל כל העומד לשרוף כשרוף דמי והוי כאלו האותיות פורחות באויר. ועיין ח"מ ב"ש. ומ"ש הב"ש ורש"י כתב במנחות דף ק"ב דקי"ל כר"ש ע"ש. לא מצאתי שם כלום. גם כל הראיות שמביא הב"ש ע"ש. לא ראיתי ממנו שום הוכחה שהרמב"ם פסק כר"ש. ואדרבה בפירוש המשנה בב"ק פרק מרובה פסק בהדיא (ואינו) [ואין] הלכה כר"ש ע"ש פר"ח חולק ופסק דהגט כשר כשאר איסורי הנאה ע"ש פלפול ארוך והעלה דהרמב"ם ס"ל כל העומד לשרוף לאו כשרוף דמי זולת במידי דבעי שיעור ע"ש:

ג הפרה. ואם חקק הגט על יד האשה אינה מגורשת דלא נתן לה כלום ד"מ:

ד העבד. וא"צ העבד להיות כפות ב"ש:

ה לס"ת. כלומר גוף התיקון יהיה מתוקן כס"ת אבל א"צ עיבוד לשמה אחרונים:

ו פפי"ר. ובירושלים תוב"ב נתפשט המנהג לכתוב הגט על הנייר פר"ח:

ז לאחר הכתיבה. אבל מותר לכתוב על נייר גדול ולא חיישינן שמא יחתוך הר"ן:

ח פסול. נראה דפסול מדאורייתא ח"מ ב"ש דלא כב"ח:

ט הטס. ולא אמרינן אם הטס נתן לכתובה הוי כאלו האותיות פורחות באויר די"ל דהוי כאלו אמר לה מחול לי כדי שווי הטס עיין ב"ש:

י להזדייף. ואם נתן הגט קודם שתתייבש מסופק בח"מ אם הגט פסול הואיל אחר שנתייבש הוא דבר המתקיים עיין סי' קכ"ה ס"ק א'. וב"ש כתב דהולכים תמיד אחר שעת הנתינה ע"ש:

תוכן העניינים

באר היטב אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה