באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה· רבי משה רבקש
סימן שעד
א ברייתא ברכות דף י"ט ע"ב ונזיר דף מ"ג ע"ב:
ב ברייתא באבל רבתי וכת"ק:
ג ירושל' כ"ז דנזיר:
ד ברייתא יבמות דף פ"ט ע"ב ומהירושלמי שם בנזיר:
ה עיין בטור איזה מקרי כל צרכו:
(°) דאינם קבועים בדרך אלא ניידי:
ו ברייתא מ"ק דף כ' ע"ב:
ז שם בברייתא:
ח מדברי הרמב"ם והרא"ש וטעמא דכיון דתלוי אבילות בטומאה כשם שהאשה מיטמאה על בעלה כך היא מתאבלת עליו:
ט ממשנה יבמות דף כ"ב ע"א:
י ג"ז ברמב"ם שם בפ"ב וכ' הכ"מ שהוא נלמד מדין בנו שהוא מן השפחה ומן הכותית ועוד דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:
יא ברייתא מ"ק דף כ' ע"ב וכאוקימתא דגמ' שם:
יב ברייתא שם:
יג ברייתא שם:
יד כדעת הרמב"ם שם בפ"ב והביאו הטור וכמ"ש הרמב"ן טעמו הביאו הב"י:
(°) אם היו שני בשני או בן בנו או בן בתו מלביש כל בגדי שבת חוץ מבגד עליון וכשמת חמיו או חמותו וכן אשה שמת לה חמיה או חמותה או אבי אביו או [אבי] אמו וכן האשה בשביל אבי אביה ואבי אמה אינם לובשים רק כתונת לבן והאשה עוד צעיף לבן וכן המנהג שלא לילך לבית המרחץ ולא לחוף הראש. מצאתי:
טו גם זה שם בשם הרמב"ם שם בפ"ב וכ"כ ההגהות בשם רש"י:
טז מברייתא דרשב"ג שבת דף קל"ה ע"ב:
יז כרב אשי בכורות דף מ"ט ע"א:
יח כדעת הרמב"ם בפ"א מהלכות אבל וטעמו מבואר בדברי ה"ה בפ"א מהלכות ייבום:
יט שבת דף קל"ו ע"א ונדה דף מ"ד ע"ב:
כ הגהות מיימוני בשם רש"י:
כא הגה"א בסוף מ"ק בשם א"ז:
כב מסוגיית הירושלמי פ"ג דברכות:
כג בית יוסף ועיין לעיל סי' רמ"ב וסימן ש"מ:
כד מימרא דר' יוחנן מ"ק דף כ"ה ע"ב:
כה כ"כ הרמב"ן ושכ"כ הראב"ד: