באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה· רבי משה רבקש
סימן שלט
א באבל רבתי פרק קמא:
ב משנה שבת דף קנ"א ע"ב:
ג וכ' הרמב"ן בסת"ה שהבריאין עושים תכריכים לעצמם לכבודם ואין חשש בזה כדאמרינן גבי כלי קופסא בזקן שעשאה לכבודו מנחות דף מ"א ע"א:
ד וכתב שם שלא יעברו ימים מועטים עד שימות א':
(°) פי' משא"כ בהשמטת הכר והכסת שהוא מזיז ומנענע אותו שאפשר שמקרב מיתתו בזה:
ה טור בשם הר"מ מרוטנבורג והרא"ש והמרדכי בפ"ג דמ"ק מהא דאמרי' רוב גוססין למיתה גיטין דף כ"ח ע"א:
ו הרמב"ן בסת"ה שכן נהגו:
ז כל בו בשם הרב וכתב שם שלא ימות בעגמת נפש מפני שהנפש משתוממת בשעה שהיא יוצאת מן הגוף והוא יחידי:
ח שם כדי שידעו שמת ולא יודיעו בפה ויהיה מוציא דבה וכתב עוד טעם אחר וכתב הרד"א שיש רמז לזה מן התורה ותמת שם מרים ותקבר שם ולא היה מים לעדה כי כולם שפכו מימיהם: