אור ברסלב

באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה· רבי משה רבקש

סימן שלא

סימן של

א מכאן עד סעיף י"ג הוא ל' הרמב"ם בפ"א מהל' תרומות:

ב ממשנה ג' פרק ד' דידים:

ג ממשנה ג' פ"ב דביכורים וספרי סוף פרשת קרח:

ד שם במשנה דמס' ידים:

ה ג"ז שם:

ו ממשמעות משנה י"א פ"ו דדמאי ומשנה סוף חלה:

ז שם וכריש לקיש יבמות דף פ"ב ע"א וכתב ה"ה בפרק כ' מהא"ב אע"ג דקי"ל ר"ל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ה"מ במאי דפליגי אליבא דנפשייהו אבל במאי דפסקו הלכתא בפלוגתא דתנאי כיון דר"ל ס"ל כרבנן דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים וכו' ושכן הסכים הרשב"א וגם הכ"מ הביא ראיו' לזה והאריך בזה ומה שכתב לעיל סעיף א' שנוהג בא"י מן התורה בין בפני הבית וכו' פי' הכ"מ דאיירי אם היו כל יושביה עליה:

ח שם ואף ע"ג דבכמה משניות מסדר זרעים ומקומות אחרים משמע דיש קנין לעובד כוכבים בא"י הכא שאני כיון שחזר ולקחה ממנו:

ט כן הוא ברמב"ם וכן צריך להגיה דלא תקשי אמה שכתב לעיל דהקונה בסוריא חייבת:

י שם מימרא דרב שמואל בר נתן וכו' בכורות דף י"א ע"ב וכפי' התוספות שם:

יא וכ"כ הרמב"ם שם ממסקנת הגמרא שם:

יב שם ממשנה ה' פ"ה דמעשרו' וכרבי דקיימי חכמי' כוותיה ועוד דע"כ לא פליגי אלא בסוריא אבל בא"י לכ"ע הכל לפי חשבון:

יג ברייתא גיטין דף מ"ז ע"א:

יד שם ולמדו מסוגיא דבכורו' שהקשו אילימא דמרחן עובד כוכבים וכו' וציינתיו לעיל סעיף ד':

טו כן משמע במשנה י"א פ"ו דדמאי ובירושלמי שם ובמשנה ה' פ"ה דמעשרות וכרשב"ג:

טז משנה ז' פ"ד דחלה וכרבן גמליאל דמסיק במתניתין שנהגו כמותו:

יז תוספתא פרק ב' דתרומות:

יח בריי' גיטין דמ"ז ע"א וכאוקימתא דגמרא שם:

יט כן פירש רבינו דאל"כ ה"ל דגן עובד כוכבים ופטור וכ"כ בתשובה:

כ ירושלמי פ"ו דדמאי וכפי נוסחת רבינו שם:

כא בריי' חולין דף קל"ה ע"ב וכרבי וכפירוש רש"י שם:

כב ירושלמי פרק ו' דדמאי:

כג מסקנת הגמרא ביצה דל"ח ע"א:

כד דעת המחבר בכ"מ שם:

כה משנה ריש פ"ב דחלה וכר"ע ויליף לה בירושלמי דכתיב אשר אני מביא אתכם שמה:

כו משנה י"א פ"ו דדמאי:

כז שם בריש פי' בחלה:

כח כן הוא ברמב"ם וסיים שם מדבריהם ונסתפק הכ"מ שם אם כוונת רבינו שאם נקבעו למעשר ביד ישראל בעודן בח"ל חייבין מדבריהם:

כט (°) מכאן עד סעיף י"ט לשון הרמב"ם שם בפרק ב':
ממשנה ריש מעשרות:

ל ירושלמי בסוף חלה:

לא שם בירושלמי:

לב ממשנה ג' פרק קמא דמעשרות:

לג ירושלמי שם ובפ"ק דחלה הלכה ד':

לד משנה ג' פ"ק דחלה וירושלמי שם ופ"ק דמעשרות:

לה משנה סוף מעשרות:

לו משנה ט' פ"ג דחלה:

לז לשון רמב"ם בריש פ"ג מהלכות תרומות:

לח כצ"ל וכן הוא בטור:

לט לשון הרמב"ם ריש פ"א מהלכות מעשר ממשנה פ"ג דתרומה:

מ (°) מכאן עד סעיף כ"א הוא לשון הרמב"ם שם פ"ו מהל' מתנות עניים:
ממשנה ריש פ"א ופ"ב דמעשר שני:

מא ברייתא ר"ה דף י"ב ע"ב:

מב ספרי פרשת ראה:

מג משנה ג' בפ"ד דידים וכרבי אלעזר בן עזריה:
(°) ויהיה שנת השמטה שנת תכ"ה וכמ"ש רמב"ם בפ"י מהלכות שמטה ויובל שקבלה ביד הגאונים איש מפי איש שאין מונים בחורבן הבית אלא שמיטין ולא יובלות ושכן עולה בגמרא דעבודת כוכבים דף ט' ע"ב השי"ת יזכנו למנות שמיטין ויובלות:

מד שם ממשנה ט' פ"ה דמעשר שני וספרי סוף פרשת קרח:

מה (°) מכאן עד סעיף כ"ט הוא לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות תרומות:
משנה ה' פ"ד דתרומות כרבי טרפון ור"ע:

מו שם וספ"ק דחלה:

מז משנה ה' פ"ג דתרומות ואיתא בעירובין דף ל"ז ע"ב:

מח ירושלמי ס"ג דתרומות פירו' שסיים בו מקום לתרומה בצפונו או בדרומו ואמר על הכרי השני הזה כזה:

מט ירושל' בפרק קמא דתרומה וכסתם משנה ו' פ"ד דתרומות:

נ שם במשנה:

נא משנה ה' פ"ב דביכורים:

נב גיטין דף ל' ע"ב:

נג משנה ספ"ק דחלה ובמשנה ה' פ"ב דביכורים:

נד נלמד מדין היה טעון כדי יין וכו' דבסמוך טעמא שהיו מסתברין הא לאו הכי תרומתו תרומה:

נה ברייתא ב"ק דף קט"ו ע"ב:

נו תוספתא פ"ג דתרומות כפי גירסתו שם:

נז כן הוא שם ברמב"ם והוא מהתוספתא שם:

נח משנה י"ב פ"ג דמעשר שני:

נט משנה ו' פ"ג דתרומות:

ס משנה ב' פ"ה דדמאי אך מה ששינה המחבר ממ"ש שם במשנה וכן ברמב"ם וכתב אחד ממאה ומעט יותר הוא לפי מ"ש לעיל בסעיף י"ט שתרומה גדולה בזמן הזה שיעורה כל שהוא ואומ' על האחד ממא' שהפריש עם המעט יותר שהוא חולין כדי לקרוא שם התרומה תחלה על המעט שהפריש יות' ולקרוא אח"כ שם מעשר על ט' הסמוכין לה א' ממאה ולקרוא אח"כ שם תרומת מעשר על הא' מהק' כדי להפריש הכל כסדרן:

סא (°) מכאן עד סעיף נ"ב הוא ל' הרמב"ם בפ"ד מהלכות תרומות:
קידושין דף נ"ט ע"א:

סב משנה ריש תרומות:

סג מימרא דרבי אבהו א"ר יוחנן וכו' נדרים דף ל"ו ע"ב דמשמע דנפשטא גם הבעיא הראשונה:

סד ברייתא קידושין דף נ"ב ע"ב:

סה ממשמעות עובדא דההוא (גברא) [סרסיא] דקדיש בפרוזמא וכו' שם ועובדא דמרי בר איסק וכו' בב"מ כ"ב ע"א וכפי פירושו שם במאי דאיתא שם ה"נ מסתברא:

סו משנה ו' דפ"א דתרומות:
(°) מפני שאינו שומע הברכה ושאינו מדבר וכן הערום אינן יכולין לברך ושכור וסומא שאינן יכולין לכוין להפריש מן היפה:

סז ד"ע:

סח משנה ג' שם וכרבי יוסי:

סט חולין דף י"ב ע"א וכרב נחמן וסיים שם שאין אומרין באיסורין חזקה שליח עושה שליחותו מהא דגיטין דף ס"ד ע"ב וכן פסק ר"ת בתוספות עירובין דף ל"ב ע"א:

ע כרב ששת דפליג ארב נחמן שם בגמ':

עא חולין דף קל"ה ע"ב:

עב ממשמעות המשנה בדין הסמוך שם בכ"מ בשם הר"י קורקוס:

עג משנה ג' פ"ג דתרומות:

עד מהירושלמי שם אליבא דכ"ע ופי' ממחין פירש הכ"מ שם מלשון המחהו אצל החנוני כלומר שכל אחד סומך על מה שעושה חבירו ואילו ידע זה שחבירו תרם לא היה תורם:

עה פי' הר"י קורקוס שאין ידוע אם הם ממחין וכרבי יוסי שם במשנה:
(°) פי' הכ"מ כשיעור תורה אחד מנ' ואצ"ל כשיעור שתרם חבירו:

עו כרבי יוסי דמפרש דברי חכמים ותרומת השני תרומה דקאמר היינו אף תרומת השני תרומה כ"מ שם:

עז משנה ד' פרק ג' דתרומות:

עח כ' הכ"מ בשם ר"י קורקוס דס"ל דאפילו ר' יוחנן דפליג אריש לקיש בקדושין דף נ"ט ע"א דאתי דבור ומבטל דבור מודה הכא וע"ש:

עט וכ"כ הראב"ד שם בהשגה וכרבי יוחנן בענין קדושין שם:

פ תוספתא פ"ק דתרומות ודוקא בדיעבד ולא לכתחלה מהא דקדושין דף מ"א ע"ב שם בשם הר"י קורקוס:

פא שם בתוספתא ועיין בח"מ סי' ר"ץ סעיף י"ד:

פב שם בתוספתא ורישא בידוע שנתייאשו הבעלים והא דפליגי ת"ק ור"ש במשנה ח' פרק כ"ו דכלים איירי בסתמא:

פג שם בתוספתא:

פד שם בתוספתא:

פה ממשנה ד' פ"ג דתרומות:

פו שם בתוספתא וסיים שם שאין הגורן נכנס אא"כ נתרם:

פז משנה ספ"ג דתרומו' ומנחו' דס"ז ע"א:

פח וכ"כ הרמב"ם שם ממימרא דרב יהודה אמר רב ערכין דף ו' ע"א והטעם דטעונין גניזה דחיישינן דלשם הקדש לשמים הפרישה והוא אסור בהנאה בזמן הזה רש"י:

פט משנה ח' פ"ג דתרומות:

צ ברייתא גטין דף ל"א ע"א כפי' רש"י והתוספות שם:

צא ממשנה דסוף טבול יום:

צב פשוט בנדרים דף נ"ט ע"א:

צג ירושל' סוף פ"ד דתרומות:

צד תוספתא פ"ג דתרומות וקצתו איתא במשנה ד' פ"ה דמעשרות:

צה שם בתוספתא:

צו (°) מכאן עד סעיף ס"ו הוא לשון הרמב"ם שם בפרק ה' דתרומה:
משנה ד' פ"ב דתרומות:

צז שם במשנה:

צח משנה ב' פ"ק דכלאים וכת"ק:

צט משנה ד' פ"ב דתרומות:

ק שם במשנה פי' תאנים הם הלחים והגרוגרות הם היבשים ודבילה הם אחר שנתחברו יחד בעיגול:

קא שם משנה ו':

קב משנה שם ספ"ק:

קג שם משנה ה':

קד כרבי יוחנן קידושין דף ס"ב ע"א דתניא כוותיה בברייתא שם ע"ב:

קה מהירושלמי פ"ק דתרומות:

קו תוספתא דתרומות פ"ד:

קז משנה ה' פ"ק דתרומות:

קח ברייתא ר"ה די"ב ע"א:

קט משנה ה' פ"ק דתרומות:

קי משנה ספ"ה דדמאי:

קיא שם במשנה (ב'):

קיב טור בשם ס' התרומות והב"י בשם התוספו' בפרק הפועלים ובסוף פ"ק דבכורות:

קיג משנה ח' פ"ק דתרומות:

קיד שם משנה ט':

קטו שם פ"ב משנה ז':
(°) פי' עומדין לכבישה בחומץ והם רעים:

קטז שם במשנה משום שהוא יפה לשתיה מן המבושל:

קיז תוספתא פ"ד דתרומות:

קיח ירושלמי פ"ב דתרומו' ותוספתא פ"ד ומייתי לה במנחות דף נ"ד ע"ב פי' תאנים לחים גרוגרות תאנים יבשים וכלי המחזיק מאה גרוגרות' לא מחזיק טפי מכ' תאנים:

קיט תוספתא דתרומות פ"ד ופי' בכ"מ שהחטים נקראי' יפה מפני שהם מתקיימי' יותר מהפת ועוד שמהחטין יכול לעשות פת והפת אינו יכול להחזירו לחטין:

קכ שם בתוספתא וכחכמים דסברי דמין אחד הם אלא שאין תורמים מן הרע שהוא חומץ על היפה והוא היין:

קכא משנה ריש פ"ג דתרומות:
(°) פירוש אף ע"פ שיין וחומץ מין אחד כיון שהוא נתכוון לתרום מן היפה אם עלה בידו מן הרע הוה ליה תרומה בטעות ואינה תרומה:

קכב (°) מכאן עד סעיף ע"א הוא לשון הרמב"ם בפ"א מהלכות מעשר:
פשיטותא דגמ' יבמות דף פ"ה ע"ב וכרבנן שם דף פ"ו ע"א:

קכג ברייתא שם דף צ"א ע"א:

קכד משנה שם דף פ"ז ע"ב:

קכה כדמפרש רב ששת שם בדף צ"א:

קכו ספרי פרשת קרח:

קכז ממשנה ספ"ק דפאה שאף בלוקחים אם לקחו קודם שימרחו אין מוציאין מידם:

קכח ברייתא חולין דף ק"ל ע"ב:

קכט בכורות דף כ"ז ע"א:

קל משנה ה' פ"ב דביכורים שנינו כן בתרומת מעשר ומשמע דכ"ש למעשר עצמו:

קלא מימרא בכורות דף כ"ד ע"ב וירושלמי פ"ב דתרומות:

קלב נלמד מהדין שבסמוך וחולין דכ"ו ע"א:

קלג ברייתא חולין דף כ"ה ע"ב וכרבי ישמעאל ברבי יוסי וכן הורה רבי חנינא שם דמרים בין גדולים בין קטנים לפיטור:

קלד פרשת קרח ומשנה ד' פ"ב דתרומות לענין תרומה:

קלה משנה ט"ז פ"ק דאבות:

קלו משנה ו' פ"ד דתרומות:

קלז ברייתא עירובין דף נ' ע"א:

קלח משנה ריש פ"ד (דמעשרות) [דתרומות] וכפי פירושו:

קלט תוספתא דברכות פ"ו:

קמ (°) מכאן עד סעיף פ"ה הוא מדברי הרמב"ם שם בפ"ב מהלכות מעשר:
משנה ריש מעשרות:

קמא ירושלמי שם:
(°) פי' גרגר אחד וכל הרוח נמי הוי חבור:

קמב משנה ו' פ"ה דמעשרות:
(°) פי' מיין גמור ולא מבעיא מיניה וביה אבל לא ממנו על יין גמור דאין תורמין אלא מן היפה:

קמג ל' הרמב"ם ריש פ"ג מהלכות מעשר ממשנה ה' ו' פרק קמא דמעשרות:

קמד ג"ז שם:

קמה ממשוה ריש פ"ג:

קמו סוף פ"ב:

קמז משנה ריש פ"ד:

קמח משנה ד' פ"ב:

קמט משנה ב' פ"ד:

קנ מימרא דכי אתא רבין א"ר יוחנן ביצה דף ל"ה ע"ב:

קנא משנה ה' פ"ק דמעשרות:
(°) מכאן ועד סעיף פ"ט לשון הרמב"ם בפ"ד:

קנב משנה ה' פ"ג דמעשרות:

קנג ב"מ דף פ"ח ע"א:

קנד שם בפ"ג מהלכות מעשר וציינתיו בריש הסעיף:

קנה מסקנת הגמ' שם בב"מ ע"ב וכתירוצא בתרא:

קנו כצ"ל וכן הוא ברמב"ם:

קנז משנה ה' פ"ק דמעשרות ושם בב"מ והשפשוף הוא שמשיר את השיער הצומח בהם כשהם קטנים:

[קנח] משנה ד' פ"ב וכחכמים:
מימרא דרב הושעיא ברכות ל"א ע"א וכפי' רש"י שם:

קנט ירושלמי ריש פ"ד דמעשרות וכרבי יוחנן:

תוכן העניינים

באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה