באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה· רבי משה רבקש
סימן שכג
א רמב"ם בפ"ה מהל' בכורים וכפי פירושו בהא דתנן ונאכלת עם הזר על השלחן במשנה ח' פ"ד דחלה:
ב כרבי זעירי שם בירושלמי דמייתי ממתניתין דנאכלת עם הזר וכו' כלומר משום דאם תתערב עם פתו של זר מותרת לזר וכ"פ הסמ"ג:
ג מימרא דשמואל בכורות דף כ"ז ע"א וכמו שפירשו התוס' שם להתירו לכהן לאכלה בימי טומאתו ולא לזר והביאו ראיה לזה וכ"כ ש"פ:
ד ל' רמב"ם שם בפ"ה ממשנה ונותנה לכל כהן משנה ח' פ"ד דחלה וכן פירש רש"י בחולין וסיים הרמב"ם מפני שהיא טמאה באויר ארץ העמים:
ה שם מימרא דרבא בכורות דכ"ז ע"א:
ו מימרא דשמואל שם:
ז שם ממשנה סוף פ"ב דחלה:
ח כחכמים פ"א דחלה:
ט שם וכתב הכ"מ פשוט הוא שהרי היא נקראת תרומה: