באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה· רבי משה רבקש
סימן שכא
א לשון הטור וכ"כ הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות בכורים מפשיטותא דגמ' והרי תפילין ופטר חמור וכו' קדושין ריש דף ל"ז וכמ"ש התוס' שם:
ב ברייתא בכורות ריש דף ו':
ג משנה שם דף ט' ע"א:
ד ברייתא שם דף י"ב ע"ב ואוקימנא לה כרבנן דפליגי ארבי אליעזר ומשמע התם דלרבנן דקי"ל כוותייהו אי אשהי ליה אינו עובר עליו:
ה זה פשוט ממ"ש ושמרתם את המצות:
ו ממשנה שם דף ט' ע"א:
ז משנה שם דף י"ב ע"ב:
ח לשון הרמב"ם שם דבעיא שם בגמ' ולא נפשטא ופסק בה לכתחלה לחומרא ובדיעבד לקולא כיון דאין בו קדושת הגוף:
ט שם וכרב אשי שם בגמרא:
י ג"ז שם כרב נחמן בריה דרב יוסף דפד' ליה בשילקי בשוויו שם דף י"א ע"א:
יא כתב הכ"מ שמה שכתב לחלק בין אם היו דמי פטר חמור ג' זוזים וכו' שמא גירסא אחרת היה לו בגמרא וצ"ע:
יב לשון הטור ממשנה שם דף י"ב ע"ב וכחכמים וממשנה שם דף ט' ואם מת נהנין בו ומוקי לה שם בגמרא דף י"א ע"ב דמית בבית בעלים ונהנה בו כהן:
יג כ"כ שם התוספות והרא"ש:
יד מימרא דרב שזבי א"ר הונא שם דף י"ג ע"א:
טו לשון הרמב"ם שם מברייתא שם דף ט' ע"ב וכרבי יהודה:
טז שם דף י' ע"ב אוקימתא דברייתא אליבא דרבי יהודה:
יז מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו אבל לדעת הרמב"ם אין חילוק בדבר וכמ"ש הב"י:
יח משנה שם דף י"ב ע"ב:
יט משנה שם דף י"ג ע"א:
כ ברייתא ומימרא דרב נחמן וכו' שם דף י"ב ע"ב:
כא לשון הטור מברייתא וכרבי יהוד' וציינתיו לעיל סעיף ח':
כב שם מדברי אביו הרא"ש ונתן טעם לדבר שלא נאסרה בו גיזה אלא מתורת הנאה:
כג משנה שם דף ט' ע"א:
כד שם בגמרא ע"ב:
כה ברייתא שם דף י' ע"ב:
כו משנה שם דף י"ג ע"א:
כז משנה שם דף ט' ע"א:
כח שם במשנה:
כט שם במשנה:
(°) עיין בתוס' יו"ט ובמה שכתבתי לעיל בסימן שי"ח ס"ו:
ל הרמב"ם שם וסיים שם ואינו צריך להפריש טלה לעצמו לפי שיש כאן ספיקות הרבה והראב"ד השיגו וכן הטור והכ"מ כתב ליישב דבריו ע"ש:
לא שם במשנה:
לב רמב"ם שם וטור שם ממשנה דלעיל:
לג מימרא דרב נחמן שם דף י"א ע"א:
(°) פי' דאז חייב בפדיון דברשות ישראל נולד:
לד ברייתא חולין דף קל"ד ע"א:
לה משנה בכורות דף ד' ע"א:
לו משנה ריש בכורות:
לז טור מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו אהא דרב מרי בר רחל דף ג" ע"ב:
לח טור ומטעם דאין כולו של ישראל וציינתיו לעיל בסעיף ב'
לט בריי' מנחות דף ס"ז ע"א: