באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה· רבי משה רבקש
סימן צח
א מימר' דרבא חולין דף צ"ו:
ב רמב"ם בפרק ט"ו מהמ"א ואפילו אינו אומן בכך וכמ"ש הטור בשם הרשב"א:
ג מבואר בסימן ק"ג:
ד טור בשם הרשב"א:
ה טור בשם ר"ת וכרבא דאמר מין במינו מדאורייתא ברובו בטל זבחים דף ע"ט:
ו כדעת ר"ת דכיון שנתן האיסור טעם בהיתר נהפך כולו להיות איסור:
ז שם בשם הרשב"א:
ח ב"י בשם הרשב"א:
ט טור בשם הרשב"א ופירש הר"ן הטעם דבנשפך שאינו בא אלא באקראי בעלמא אזלינן לקולא ולא בספק ידיעה:
י טור וכ"כ הרשב"א מהא דאמרינן גבי כחל מי ידעינן כמה נפק מיניה חולין דף צ"ז:
יא שם בשם ר' פרץ:
יב שם וכ"כ הרשב"א בת"ה:
יג שם ושם ופי' ישנה שניער בה באותו יום בהיתר קודם שניער בה החלב:
יד הרשב"א שם בשם הרמב"ן דס"ל דלא אמרינן בבלוע חתיכה נעשית נבילה:
טו מעובדא דמר בר רב אשי וכו' וכרבי יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה חולין דף ק"ח:
טז ציינתיו לעיל סי' פ"ו:
יז ציינתיו לעיל בסי' צ' בהל' כחל:
יח טור ממשנה ב' פ"ב דערלה ומימר' דר' יוחנן הפיגול והנותר וכו' זבחים דף ע"ה:
יט הרא"ש בתשובה מהא דלעיל: