באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט· רבי משה רבקש
סימן תיא
א) לשון הטור והרמב"ם בפי"ג ד"ג מבואר בפ' קמא דב"ק דף ג' ע"א ודף י' ובפ"ג דכ"ח ע"ב
ב) פסק כשמואל שם דבלא אפקרינהו נמי הוי בור כידוע דהלכה כשמואל בדיני
ג) מבואר בפ"ק שם דף ג' ע"ב דמסיק אי בהדי דאזלי מזקי היינו אש מבואר בס"ס תי"ח ואי בתר דנייחי היינו בור וכו'
ד) כדעת הרא"ש שם בר"פ קמא
ה) מבואר במ"ש בסי' דלעיל סעיף י:
ו) כלישנא בתרא דר' אלעזר שם בפ"ג:
ז) כן כתבו התוספ' שם דקרקע עולם מזיקתו:
ח) כמו בבור עצמו ומבואר במ"ש לעיל סי' ת"י סעיף כ' וכ"א
ט) גם זה מבואר במה שכתבתי בסימן דלעיל סעיף ו:
י) שם הכי משמע בפ"ג דב"ק דף כט ע"א וטעמא משום דאנוס הוא:
כ) משום דהשתא אינו אנוס וכן כתבו התוספת שם:
ל) מבואר שם בגמרא ע"א במפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס פטור לרבנן דקיימא לן כותיהו
מ) שם כן כ' הרא"ש בריש ב"ק
נ) וביאר הרא"ש שם אף ע"ג דאמרינן שם בר"פ המניח אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים היינו לענין כלי שהיה מונח לפניו ושברו דרך הליכתו בלא התבונות אבל כולי האי אין לו להשתגע בהליכתו שיתיז הכלי ממקומו ופושע הוא בהיזק זה:
ס) שם דשם בפסקי הרא"ש ברי' ב"ק
ע) שם ושם וכר' נתן מבואר בסי' ת"י סל"ב:
פ) שם ושם מבואר במ"ש בסעיף א' סעי' קטן ג'
צ) שם ס"ב וברמב"ם שם דין ד' מימרא דרבא שם בפ' ה' ד' מ"ח ע"א ופירשה רב פפא שם