באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט· רבי משה רבקש
סימן רנא
א) ל' הרמב"ם בפ"ח מה' זכייה דין י"ט פלוגתא דרב ושמואל בעובדא דההוא מתנתה בפ"ט דבבא בתרא דף קנ"ג ע"א וכתב הרב המגיד ופסק כרב דהכין איפסקא הלכתא בגמ' שם
ב) כתב הרב המגיד הוא במצוה מחמת מיתה אבל בסתם ודאי אם קנו ממנו הרי הוא כמתנת בריא ואם לא קנו אינו כלום
ג) שם בפי"ב דין ט"ז
ד) כתב הרב המגיד דלא נחלקו רב ושמואל אלא במתנ' שכיב מרע וכדמפרש רב דהאי דקאמר מחיים לסי' בעלמא ליישב דעתו שיחיה מחולי זה אבל בריא אפי' רב מידה ואם כתב בה מהיום ולאחר מיתה מבואר בסי' רנ"ז
ה) שם ספ"ח וכתב הרב המגיד זה מבואר פ' מי שמת במעשה (שם) ופסק כאביי (שם ע"ב) ומפורש בהלכות
נלע"ד שצריך להיות עצמן ופירוש שנראה לעדי' שמת מתוך חולי ההוא כמ"ש הסמ"ע
ו) ע"ל סי' כ"ה וסוף סי' קל"ט ובמ"ש שם ובסי' קע"ה סעיף מ"ה: