באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט· רבי משה רבקש
סימן קנח
א לשון הטור ממשנה ריש ב"ב דכדמפרש לה רבא שם דף ד' ע"א:
ב הרמב"ם בפ"ב מה' שכנים דין י"ז וכ' ה"ה ואפשר לומר שדעת רבינו שכל מי שמוכר לאחר דעתו שהקונה יסלק כל נזק הבא מחמתו וכו' ודומה למה שאמרו מתבאר בפרק כ"א מהל' מכיר' שהמוכר חצי שדה לוקח מקבל עליו מקום הגדר וחריץ וכו' (ממשנה שם דף ק"ז ע"ב וכפי פירושו שם)
ג שם פ"ב דף ט"ז וכ' ה"ה שאין היזק ראיה בגינה ולפיכך די בי' טפחים כדי שיתפס כגנב ולשמיר' בעלמא ומ"ש אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמת' אינו אלא מדת חסידות ושהקשו לו חכמי לוניא מהסוגיא שם (דף ב' ע"ב) והשיב להם בחייו
ד ה"ה שם בשם הרמב"ם וכ"כ בהשגות
ה שם במשנה ריש ב"ב
ו כפי' ר' יוחנן חזית האמור במשנ' שם בגמרא דף ד' ע"ב
ז שם במשנ':
ח טור ס"ו בשם פי' רש"י
ט שם בשם ה"ר יונה
י שם פ"ג דין ג' וכתב ה"ה ל' המשנ' (שם) המקיף את חבירו מג' רוחותיו וגדר וכו' וראיתי למפרשים ז"ל שפירשו בשדות ובמקום שלא נהגו לגדור וכו' והמחבר כתב הדין בחורבה ודבריו נראין
כ מסקנא דגמ' שם ובהלכות:
ל ואין דעת הב"י כן דכל היכא דגלי דעתיה אפי' לא גדר האח' אלא ב' מגלגלין עליו
מ כתב ה"ה שם שאין מחייבין אותו בחצי ההוצאה אלא מפני שזוכה בחצי הכותל וכו' ועכשיו אפי' בפריעת חצי ההוצאה אינו זוכה בחצי הכותל
נ גם זה שם במשנ' וגמרא ומוסכם בהלכות
ס טור ס"י בשם הרמב"ן כך למד מדברי הירושלמי
ע שם סעיף י"א בשם הרמ"ה
פ שם סי"ג כ"כ הרא"ש שם וכ"כ ה"ה בפ"ג מהלכו' שכני' בדין ג' ממה שהקשו במקום שלא נהגו לגדור כשגדרו מד' רוחותיו למה מחייבין אותו ומה הועילו חכמים בתקנתן נמצא הא' מקדים ובונה ומחייב בגדרים ותירצו שאם עמד ניקף ומיחה לא ישלם לו וכו'
צ כפירש"י בב"ק ד"כ ע"ב:
ק שם סי"ז בשם הרמ"ה: