באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט· רבי משה רבקש
סימן קט
א ל' הטור וכ"כ הרמב"ם בפ' י"ב דין ח' ונזכר בב"ב דף קכ"ט ע"א וברייתא שם דק"ז
ב ע"ב משנה ערכין דף כ"א ע"ב וכפרש"י שם
ג ברייתא שם ריש דף כ"ב וכדמפרש לה שם
ד שם במשנה
ה וכדמפרש לה רב יהודה שם וברייתא שם
ו שם בברייתא
ז ומפ' שם משום דאיכא דניחא ליה לפרוע לב"ח שאינם מדקדקים בזוזים שבורים וחסרים ואיכא דניחא ליה באשה דשקל' פורתא פורתא
ח טור ס"כ כן כת' הרא"ש בפ' מי שהיה נשוי
ט ל' הרמב"ם שם דין ט' וכתב ה"ה מעשה סוף פרק הנושא בכתובות (דף ק"ד ע"ב) וכ"כ הטור סט"ו
י טור ס"ד ממימרא דאמימר משמיה דרב יוסף כתובות דף ק' ע"ב
כ שם ושם סימן ד' וכתב ה"ה מימרא שם (דף צ"ז ע"א) ופירש שאם נמצאת שדה שאינו שלהם חוזר לוקח על היתומים
ל שם דין י"א וטור ס"ג וכתב הרב המגיד משנה שם (דף צ"ט ע"ב) וכתב הרמב"ן ז"ל דוקא מאתים במנה אבל בפחות ממנה לא
מ פרש"י הכרזה ול' בקורת המבקרין אותה בני אדם ע"י הכרזה
נ כת"ק שם במשנה
ס אוקימתא דמתני' שם דף ק' ע"ב
ע מבואר לקמן בסעיף זה
פ כ' ה"ה כשטת ההלכות שכל זמן שאינן צריכין הכרזה אפילו עשו אותה לא מעלה ולא מוריד' ולזה הסכים הרמב"ן
צ וכ"כ ה"ה שם בשם רש"י וכפי גירסא אחרת שהיה גורס ושלזה הסכים הרשב"א
ק רמב"ם פי"ג מהל' מכירה דין י"א וכתב ה"ה לא ידעתי זה מבואר אבל נראה שסברא הוא
ר שם ספי"ב מהלכות מלוה ולוה וכ"כ הטור ס"ה
ש טור וכ"כ ה"ה שם בשם התוס' (בגיטין דף כ"ב ע"ב) דהא פשיטא דאין ממתינין לקבור את המת עד דמשלמי יומי דהכרזה וע' בא"ה סי' ק"ד במ"ש בדינים אלו
ת מימרא דנהרדעי שם ובכתובות דף ק"ה ע"ב:
א ל' הרמב"ם שם וכתב ה"ה פי' אפילו הכריזו וכפי שטת ההלכות כמ"ש לעיל סק"פ
ב שם בכתובות
ג הרא"ש והר"ן בפרק אלמנה ניזונית בשם הרמב"ן מחס"א
ד שם מחס"ב
ה כן כ' הרמב"ם שם בפי"ג מה' מכירה שנ"ל כן והביאו הטור סי"ב וכ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן ושכן עיקר
ו ל' הטור סי"ג ממסקנת הגמ' כתובות דף ק' ע"א והלכתא שליח כאלמנה וכ' ה"ה פי"ג מה' מכיר' דין ט' שרוב המפרשים פרשוה בשליח ב"ד כ"ש בשאר שלוחין
ז טור בשם ה"ר יונה ושלזה הסכים הרא"ש שם בפסקיו