באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר· רבי משה רבקש
סימן פ
א ל' הרמב"ם ריש פכ"א מה' אישות ממשנה כתובות דף נ"ט ע"ב
ב מהתוספתא
ג כר"א שם במשנה
ד כת"ק במשנה נדרים דף ס"ה ע"א ומייתי לה שם בכתובות דף ס"ו ע"א
ה שם בכתובו' במשנה וכר"א דאי פסק' הלכה כוותיה שם דף סא ע"ב
ו שם במשנה כרשב"ג
ז שם ממימרא דרב יצחק בר חנני' וכו' שם דף סא ע"א ומפרש שאע"פ שהי' ראוי שתשב בקתדרא כדתנן במשנה אבל מוזגת וכו'
ח כתב ה"ה פשוט הוא וכל שכן הוא מהצעת המטה
ט ברייתא שם
י נתבאר במ"ש בסעי' דלעיל
כ שם במשנה
פי' יושבת בריחים ומשמרת הקמח ובמקום שדרכן לדחון בריחים של יד טוחנת רמב"ם וטור מהגמ' שם
ל ברייתא שם דף סא ע"ב וכגירסת הרי"ף ופי' הרא"ש לפני בהמתו שהוא רוכב עליה
מ שם במשנה
נ מימרא דרב חנא וכו' שם דף ס"א ע"א
ס ברית' שם כגירסת הרי"ף והרא"ש דגרסי' וא' שמצאה לו משלו והביאו התוס' ופירשו כלומר שהוא עשיר שיכול לקנות וכן פי' הרא"ש
ע שם במשנה
פ ג"ז שם ברמב"ם וכמ"ש ה"ה שם שאין כאן מקום לשבועת היסת לפי שהיא אינה תובעה ממנו ממון אלא שבאה ליפטר משעבודה ואינה נפטרה אלא בראיה
צ טור מדין מניקה שם דף סא ע"א
ק משנה שם דף סד ע"ב
ר מימר' דריב"ל שם דף ס' ע"ב
ש הרמב"ם שם וכפי פירושו בבריית' פסקה לה קימעא וכו'
ת שם סוף דף ס' ע"ב ובאוכל' משל' איירי כדמפרש רב ששת שם וכ"כ הרמב"ם שם וכן העתיק הטור בפירש כברייתא כפי' רש"י שם
א מהירושלמי שם והביאו ג"כ הרי"ף וכ"כ הטור בשמם
ב שם בפסקיו כפי גירסתו שם בירוש'
ג הרמב"ם שם מהירושלמי
ד וכתב הב"י שנ"ל שגם הרמב"ם סובר כן אלא שנמשך אחר לשון הירושלמי ומה שלא הזכירו הירושלמי משום דמילתא דלא שכיח' הוא דהא מינקת חבירו אסור' להנשא וכולי ע"ש
ה ג"ז שם ברמב"ם דקי"ל כר"ה שם ד' כג ע"א שאין דין מורדת ממלאכה אך שסיים שם ברמב"ם שכופין ואפי' בשוטים וכמ"ש הרמ"א בהגה וכ"כ ה"ה שם בשם הרשב"א והרמב"ן וכ"כ המחבר שם בכ"מ ובב"י
ו שם וכתב ה"ה שדברי רבינו פשוטים הם
ז שם מהירושלמי פ' הכותב שאם לא כן אין לך שלום הבית וכמ"ש ה"ה בשם הרשב"א
ח הריב"ש בתשוב'
ט כן היא בב"י ושם בתשובה ומפרש שם דליכא למימר מעשה ידיה שלו משום איבה דליתיה לההיא טעמא אלא כשאוכלת מן התקנה ולא מן הדין