באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ט · הלכה ו
כיצד מעשה החושן כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל פסוק מלא ועשית חושן וגו' מעשה חושב. וכבר נתבאר פי' מעשה חושב דהיינו שהצורה נראית משני צדדין. ואמה ארכו כן כתוב באלה פקודי רבוע יהי' כפול וגו' זרת ארכו וזרת רחבו כפול. מב) פירושו שלאחר כפילתו יהי' רבוע זרת על זרת והזרת הוא חצי אמה. ומ"ש שכל אבן מרובע ומשוקע כו' כך פרש"י ז"ל מג) גבי אבני מלואים וגבי משובצים זהב יהי'. שהי' עושה מושב כמין גומה וכו' והרמב"ן ז"ל מד) חולק בזה וסובר שלא היתה האבן שקועה רק יושבת על המושב ויוצאים מן המושב מזלגות האבן. וכתב שכן דרך כל אבן יקרה שלא יטמין יופי'. ודעת האונקלוס נראה שהוא כדעת רש"י ז"ל ורבינו מה) שתרגם משקען, נראה שהיו שקועות והמושב מקיף סביב על האבן מכל הרוחות. והוא מ"ש משבצות שפירושו שיהיו האבנים מוקפות משבצות כ"כ רש"י ז"ל וכדברי רבינו:
ארכו אמה ורחבו זרת כו'. כ' הרר"ד ן' זמרא ז"ל דכתיב רבוע יהי' כפול זרת ארכו וזרת רחבו כפול כלומר אחר שנכפל הי' רבוע זרת ארכו וזרת רחבו כפול. וכבר נשאלתי אמאי כתיב תרי זמני כפול, והעליתי דאפי' בשעת אריגתו הי' אורג אותו כפול ולא הי' אורג אותו פשוט ואח"כ כופלו. דא"כ הי' צריך תפירה. ולא הי' בבגד"כ מעשה מחט. מו) וטעם הכפל כדי ליתן את האורים ואת התומים בתוך כפלי החושן אעפ"י שאין נראה כן מלשון רבינו שכתב אורג בגד וכו' ארכו אמה ורחבו זרת וכופלו לשנים. משמע שהי' אורג אותו פשוט. וצ"ל לפ"ז כי שני ראשי' היו למעלה ואעפ"י שלא הי' תופרו מן הצדדין כובד החושן הי' מעמד את האורים ואת התומים שלא יפלו ואכתי כפל הכפל קשיא. ואפשר דרבינו לא נחית להכי, אבל מודה הוא דמתחלת אריגתו ועד סופו הי' כפול. ולזה דעתי נוטה: