אור ברסלב

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס

פרק ז · הלכה טז

הלכה טו

זה שעל הפרוכת כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש אלעזר על הפרוכת ופי' בירושלמי מב) שהיה ממונה על אורגי הפרוכת. ובשקלים פ' כל הרוקין מג) אמרו במשנה רשב"ג אומר פרוכת עביה טפח וכו' והובאה בתמיד פ"ב מד) ובחולין פרק ז': מה)
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב משמע מהכא שהקרימה לא היתה מעשה אורג אלא אחר האריגה היו רוקמים אותה כמעשהו בזמן הזה. ובפרקים דלקמן מו) כתב כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם הוא שתהיה הצורה הנעשית באריגה נראית מצד אחד בפני האריג בלבד, ומעשה חשב הוא שתהיה נראית משני צדדין פנים ואחור, ומשמע שרקימה היא באריגה עצמה. וי"ל דדוקא בגדי כהונה לא היה בהם מעשה מחט אלא מעשה אורג ומשמע דוקא בגדי כהונה מז) אבל פרוכת אפשר שהיה מעשה מחט על הארוגה, מח) אלא דקשה ע"ז דהא באפוד כתיב מעשה חושב ובפרוכת כתיב נמי מעשה חושב, ומשמע דשניהם שוים, וכי היכא דאפוד לא הוי מעשה מחט אף פרוכת לא הוי מעשה מחט. ויש לפרש שמקצת היו בקיאים באריגה וקצת בקיאים ברקימה, ולעולם אפשר לומר שהכל היה באריגה ולא מעשה מחט, וזהו שכתב אורגי הפרוכת והרוקמים בהם. ולקמן אכתוב שיטה אחרת יותר נכונה בע"ה, והא דנקיט בגדי כהונה לאו דוקא תדע דגרסינן בירושלמי מט) על מעשה הפרוכת כתוב אחד אומר מעשה רוקם וכתוב אחד אומר מעשה חושב. מעשה רוקם פרצוף אחד מעשה חושב שני פרצופות ר' יהודה ור' נחמיה ח"א מעשה רוקם ארי מכאן וארי מכאן, מעשה חשב ארי מכאן וחלק מכאן. וחרנא אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן מעשה חשב ארי מכאן ונשר מכאן, ותפס הרב כמ"ד נ) מעשה רוקם פרצוף אחד מכאן, מעשה חשב שני פרצופות מכאן ומכאן:

ושתי פרוכת כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל כבר כתבתי למעלה נא) כי בבית שני עשו שתי פרוכת במקום אמה טרקסין מפני הספק:

וחוטי הפרוכת כפולין ששה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל תניא פ' בא לו כ"ג, נב) דברים שנאמר בהם שש חוטן כפול ששה, מושזר שמונה, מעיל י"ב, פרוכת כ"ד, חושן ואפוד כ"ח. ואמרינן עלה פרוכת כ"ד ד' דשיתא שיתא לית דינא ולית דיינא כלומר אין ערער בדבר, וכ"מ שנאמר שש היינו פשתן דכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם ומכניסי פשתים יהיו על מתניהם וגמרא גמירה לה ואתא יחזקאל ואסמכא אקרא. ומלת שש כולל שני דברים שהוא פשתן וחוטן כפול שש ותכלת וארגמן ותולעת שני ילפינן מינה שיהא כל אחד כפול שש הרי כ"ד:

וטפח היה עוביה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל הכי איתא במשנה נג) ובכמה דוכתי לפי שהיתה נארגת על ע"ב נימין הי' עוביה טפח שעל כל נימא ונימא כ"ד חוטין, והכי תנן בפ' בתרא דשקלים רשב"ג אומר משום ר"ש בן הסגן פרוכת עוביה טפח ועל ע"ב נימין נארגת ועל כל נימא ונימא כ"ד חוטין. ארכה מ' אמה ורחבה כ' אמה ומשמונים ושתים רבוא היתה נעשית ושתים נעשים בכל שנה ושנה ושלש מאות כהנים מטבילים אותה:

תוכן העניינים

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה