אור ברסלב

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס

פרק ה · הלכה ט

הלכה ח

כהן גדול דן כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ' כ"ג כו) במשנה אמרו כ"ג דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו, והקשו בגמרא מעיד והא תניא והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כו'. ויש לתמוה על רבינו איך כתב ומעיד למלך, שהרי הקשו ע"ז מדתנן מלך לא דן ולא דנים אותו לא מעיד ולא מעידים לו. וכתבו רבינו בהלכות מלכים. ומתוך קושיא זו העלו דמעיד לבן מלך ואיך כתב רבינו לדרב יוסף שנדחה. וי"ל שרבינו במלכי בית דוד מיירי הכא שמעידין להם וכאשר אמר רב יוסף עלה דמתני' דלא מעיד כו'. אמר רב יוסף ל"ש אלא למלכי ישראל בלבד, אבל מלכי בית דוד מעידין להם ופסקה רבינו בהלכות עדות כז) גם בהלכות מלכים כח) וכאן לא חשש רבינו לבאר כי ידוע הוא שבמלך שמעידין לו מיירי וסמך על מה שביאר במקומו. ובודאי כי זה היה דעת רב יוסף שתירץ מעיד למלך שאיהו גופיה הוא דקא מפליג בין מלכי ישראל למלכי בית דוד. דאי לא תימא הכי קשיא טובא ודקארי לה מאי קארי לה, וכי ר"י לא ידע המשנה דלא מעידן אותו. אלא ודאי ר"י הי' מוקי מתני' דכ"ג מעיד במעיד למלך ממלכי בית דוד. ומתני' דמלך לא מעיד וכו' במלכי ישראל כט) ומאן דמקשה ור' זירא דמשני לבן מלך בעו לאוקמא ההוא דכ"ג בכל מלך. א"נ שלא היו יודעים שיש לחלק בין מלכי ישראל למלכי בית דוד, אבל בתר דקים לן שיש לחלק משום עובדא שגזרו עליו דמלך לא דן וכו' במלך ישראל היה ויליף לה דמלכי בית דוד לא גזרינן ל) מדכתיב בית דוד דינו לבקר משפט. טפי עדיף לאוקמי מעיד למלך מלאוקומי לבן מלך שצריך לדחוק שעומד אביו בסנהדרין לקבל עדות על בנו כדברי רש"י ז"ל, וכבר הקשו עליו לא) שהרי קרוב הוא ופירשו שעומד לבד מפני כבוד הכהן, אבל אינו מצטרף עמהם כלל. וכ"ז דוחק ולא נדחקו בזה אלא מפני שלא היו יכולים להעמידה במלך גופי', אבל אי איכא לאוקומי במלך גופיה טפי עדיף. וסבור הייתי לדחוק לשון רבינו דלבן מלך קאמר וכמסקנא דר"ז אלא שהיה לו לפרש והיה לו לכתוב שאביו עומד בסנהדרין לקבל העדות אלא ודאי כרב יוסף נקיט וכאשר כתבתי כן נראה לי:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב וא"ת אמאי דחיק לאוקומי הכי לוקמא דמתני' איירי במלכי יהודה דקי"ל דדנים ודנים אותם. לב) וי"ל דקושיין לרב יוסף ור"י הא אמר לקמן עלה דמתני' דמלך לא דן ולא דנים אותו, ל"ש אלא למלכי ישראל אבל למלכי בית דוד דנים ודנים אותם. וא"כ ע"כ מתני' במלכי ישראל איירי, אבל אה"נ דמצינן לתרוצי דהא דקתני כ"ג מעיד ומעידין אותו, מעיד למלכי בית דוד והא דקתני דמלך לא דן כו' במלכי ישראל, אלא דקשה שכתב הרב בהלכות אלו וכן בה' עדות לג) ואם היה יודע עדות למלך ישראל הרי זה הולך בב"ד הגדול ומעיד לו. וצ"ל כי מה שכתב הרב ז"ל ואם היה יודע עדות למלך ישראל היינו עדות המגיע למלך ישראל, לא שיעיד על המלך עצמו שהרי לא דן ולא דנים אותו לא מעיד ולא מעידין אותו, והיינו דמסקינן בבן מלך דמשום יקרא דכ"ג אתי ויתיב וכו'. וכן דקדקתי מלשון הרב ז"ל מדלא כתב לד) ומעיד למלך כלישנא דרב יוסף וכתב ואם היה יודע עדות למלך ישראל, כלומר עדות הנוגע למלך ישראל ה"ז הולך לב"ד ומעיד לו. וקרוב הוא ד"הרי זה הולך לב"ד" אתרווייהו קאי אמלך וכ"ג. וכן נראה דבעדות הנוגע למלך איירי שכתב בה' עדות כ"ג אינו חייב להעיד אלא עדות שהוא למלך ישראל בלבד. והכי הוי לי' למימר אינו חייב להעיד אלא לד) למלך ישראל בלבד. וזהו שכתב למלך ישראל, דאילו למלכי בית דוד הולך ומעיד עליו לו ממש. והשתא א"ש הא דאמר רב יוסף מעיד למלך סתם שהוא ממלכי בית דוד מעיד לו ממש, ואם הוא ממלכי ישראל מעיד עדות הנוגע לו ובפניו. ונקיט לישנא דמשמע תרתי, ומסתברא לי שאם מנה מלך ישראל אנלטר בדבר שאין בו עסק שבועה לד*) וכ"ג יודע לו עדות בא המלך משום יקרא דכ"ג ויבא ויעיד וידונו עליו, שלא אמרו אלא שאין דנין על המלך בעצמו, אבל אם מנה אנלטר דנין עליו:

תוכן העניינים

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה