באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ד · הלכה יט
כהן גדול כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל בהוריות נג) פ' הנזכר והטעם בעבר מחמת קרי שקודם לעבר מחמת מום שזה ראוי לחזור למינויו כשיטהר ועבר מחמת מום אינו ראוי לחזור למינויו, נד) ושם נתבאר שמשיח מלחמה קודם לסגן היינו להחיותו אבל לטומאה כגון שפגעו שניהם במת מצוה יטמא משיח מלחמה ואל יטמא סגן שהסגן ראוי להיות כ"ג שאם יארע פסול בכ"ג סגן משמש תחתיו:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב, ברייתא בסוף הוריות נה) כלשון רבינו אלא שלא הוזכר בה קתיקולין ובירושלמי איתיה. ואמרינן עלה בגמרא מאי אמרכלין אמר כלא פרש"י ז"ל שהוא ממונה על כולם ואין משיבין על דבריו, משמע שהוא מפרש אמר מלשון אמירה ואפשר שהוא מלשון שררה שכן בלשון ערב קורין לשר אמי"ר נו) כלומר שר על כולם. ובירושלמי נז) מקדים ראש משמר וראש בית אב לאמרכל. ורבינו תפס לו סדר תנא דברייתא דתלמודא דידן:
נמצא הכהנים כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל ולפי זה החשבון הם י"ב מעלות אבל לא מנה הרב ז"ל אלא המעלות הנמצאות תמיד דאלו בעל קרי או בע"מ שעבר וכן משיח מלחמה אינם נמצאים לעולם. וכן אם יש משיח בשמן ומרובה בגדים נח) שניהם כהנים גדולים ובמדריגה אחת. אע"ג דמשיח מלחמה נט) קודם הלכך לא משכחת מעלות תמידיות בכהנים אלא שמונה: