באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ב · הלכה ה
כיצד מפטמין וכו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש בורית כרשינא ששפין בה את הצפורן כדי שתהא נאה. וכתב רש"י ז"ל שפין מושחין שתהא נאה ששחורה היא. עוד שם, יין קפריסין ששורין בה את הצפורן כדי שתהא עזה. וכתב רש"י ז"ל שתהא עזה שיהיה ריחה נודף. ובספרים שלנו גרסת הברייתא בטעות. והגרסא שכתבתי היא האמיתית. וכ"ה בירושלמי דיומא פ' אמר להם הממונה. יב) וכ"ה בילקוט וכן מוכיח לשון רש"י ז"ל שכתבתי. ופי' יין קפריסין, יש מי שפי' ממקום ששמו קפרס והיה יינם חזק ביותר. וכן נראה דעת רבינו כפי גרסת ספרינו. ובעל הערוך פי' שהוא מאילן של קפרס. ובספרי רבינו המוגהים כך הוא הגרסא כ"א קב של יין קפריסין חזק או יין ישן לבן חזק ביותר, והיא הגרסא האמתית כדאיתא בברייתא אם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חיוור עתיק. ולפי גרסא זו אין להכריע דבר מלשון רבינו. ופי' בורית כרשינא צאבון ממקום ששמו כרשינא. ורש"י ז"ל פי' עוד שכרשינא הוא מין עשב שממנו עושים הצאבון:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ובורית כרשינא באה ליפות את הצפורן והיין לחזק את ריחה לאפוקי מאותם שגורסים מפני שהיא עזה, יג) והגרסא הנכונה היא, כדי שתהא עזה וכבר הארכתי בזה בתשובת שאלה: יד)