אור ברסלב

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס

פרק א · הלכה יז

הלכה טז

ושבע מדות של לח כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש במשנה וכבר נתבאר שאעפ"י שברביעית ההין או הלוג היו יכולים למדוד לחצי שתי פעמים. ולשלם ארבעה, כלל היה במקדש שמדה אחת לא היתה משמשת לשתי מדידות, אלא רביעית למה שצריך רביעית לבד, וחצי לחצי, ולוג ללוג. מד) ואפשר שהטעם הוא משום דמיחזי כעניות, ופי' רביעית לוג לחלק בה השמן שהיה נותן רביעית בכל חלה וחלה. וכאשר ביאר כ"ז רבינו בהלכות מעה"ק פי"ג:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ובגמרא מה) אמר מר ר"ש אומר לא היה שם הין כלל. שפיר קאמר להו ר"ש לרבנן, ורבנן הוה הין שעשה משה לשמן המשחה דכתיב ושמן זית הין, מר סבר כיון דלדורות לא הוי צריך לפי שעה הוא דעבדי', ואיגנז, ואידך כיון דהוי הוי, וקי"ל כרבנן. ומסתברא שאפילו בזמן שלא היה אותו שעשה משה לעולם היו עושין אותו לזכר בעלמא אעפ"י שלא היה משמש כלום. והשתא ניחא דמתני' שנוייה אפילו בזמן בית שני:

וחצי לוג למדידת כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל משנה שם ובגמרא מו) אמרו מנה"מ וכו' ושיעורו חכמים חצי לוג מאורתא עד צפרא. ואע"ג דאין הלילות שוות, לפי הלילות הי' מעבה את הפתילות. מז) ובתוס' תמהו למה היה צריך לקדש את השמן בכ"ש, ואני אומר שכל דבר שנכנס למקדש היה צריך לקדשו בכ"ש. מח) והכי משמע מדאמרינן התם יתיב רבי וקא קשיא לי' חצי לוג למה נמשח, אי לסוטה כו'. וכתב רש"י ז"ל עלה אי לחצי לוג של מי סוטה חוץ הוא, מט) שהיה משקה אותה בחוץ בשער ניקנור ולא היה צריך להכניס בעזרה ולקדשם בכלי ע"כ. משמע שאם היה צריך להכניסם בעזרה היה צריך לקדשם בכלי. וכי האי קושיא הוי קושיא ליה לרבי גבי רביעית וא"ל ר"ח שבה הי' מודד לחביתי כ"ג רביעית שמן לכל חלה, וקרי רבי עלי' מארץ מרחק איש עצתי שר' חייא עלה מבבל:

תוכן העניינים

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה