באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ח · הלכה ד
מצות שמירתו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל. גם שם נתבאר ובית אבטינס הוא מקום שבו מפטמין את הקטורת, ושם העלו דהיתה עלייה, ובית הניצוץ לא נתבאר טעמו. ז) ופי' הרובין הם הנקראים פרחי כהונה ושם שאלו מאי שנא דהתם קרי להו פרחי כהונה והכא קרי להו רובין, ותירצו הכא דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובין. ופי' רובין מלשון רביא היינו ילד, א"נ מלשון רובה קשת שהיו מורים חצים. והראשון יותר נכון. ח) ובית המוקד כבר נתבאר מקומו ולא הי' עלייה ט) ושם הקשו על המשנה שאומר ומניחים בגדיהם תחת ראשיהם ותיפק לי' משום כלאים, ותירץ ר"פ לא תימא כו' אלא כנגד ראשיהן. ור"א מתרץ בגדי כהונה קשים הם. ופסק רבינו כתירוץ ר"פ, דמסייע לי' סוגיא דערכין י) ויתבאר בפ"ח מכלי המקדש. יא) גם ביומא פ' בא לו יב) הוזכר כן דלר"פ כנגד ראשיהן דוקא כי לא ניתנו ליהנות מהם. ומכריח כן מדין כלאים כמ"ש. ואעפ"י ששם ביומא משמע דמסיק דלא כר"פ. ופשוט דבגד"כ ניתנו ליהנות בהם, ומייתי ראיה מברייתא דקתני בה הכי בהדיא, ולפ"ז ליתא לדר"פ. ותחת ראשיהן נקטינן. אפשר דל"ק לרב פפא כי הוא מפרש דהיינו דוקא ליהנות כל זמן שהם עליו שלובשן לעבודה שאין בהם כלאים. כיון דלא ניתנה תורה למלאכי השרת שרי אפילו יכול להפשיטן, אבל אחר שהפשיטן אסור ליהנות בהם. ואכתי ע"כ כנגד ראשיהם נקטינן מטעם הנאה. וא"נ אפשר דברייתא באותם שאין בהם כלאים ומדין הנאה לחוד מיירי אבל משום כלאים אסורי וכסוגיא דערכין, ואכתי כנגד ראשיהן דוקא ולא תחת ראשיהן. ואיתא לדרב פפא, גם שם הקשו למה ישנים ע"ג קרקע, ליעיילי להו מטות. ותירצו לאו אורח ארעא לעיולי מטות למקדש. והם דברי רבינו:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ופי' רובין נערים תרגום ילד רבייא יג) והם הבחורים שעדיין לא הגיעו לחינוך עבודה: