באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ז · הלכה כג
עליית בית קדש הקדשים כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל ברייתא בפ' כיצד צולין סה) עלייה שע"ג קדשי הקדשים חמורה שאין נכנסים שם אלא פעם אחת בשבוע ואמרו לה פעמים בשבוע, וא"ל פעם ביובל. ונקיט רבינו פעם אחת בשבוע דהויי' מילתא מציעתא. וא"ת והרי עם קדושת העלי' נמצא י"א קדושות, ואנן תנן עשר קדושות ותו לא. וי"ל שקדושת העליות אינה קדושה בפני עצמה, אלא מקדושת בית קד"ק הוא, סו) דודאי אין לך קדושה חמורה יותר מבית קד"ק ומפני שהוא ע"ג קד"ק. ואין צריכין לעלות אליה אין עולין לה, אלא לצורך גדול כדי שלא ידרסו על גבי קד"ק. וזהו שסיימו בתוספ' דאב"ש שכתבתי למעלה אמרו לו אין זו מעלה, והכוונה כאשר כתבתי דקדושתה אינה אלא מחמת בית קדש הקדשים, ולא מפני מעלת קדושת עצמה אמרו כן. ובמה שכתבתי למעלה סז) בשם רבינו האי אפשר לתרץ גם זו:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב והעלייה שעל גבי היכל לא ביאר רבינו מה היתה משמשת. וכבר כתבתי ע"ז. סח) ומ"ש שאין נכנסים לשם אלא פעם אחת לשבוע היינו שבוע של שנים. והכי איתא בתוספ' סט) ודוקא בעליית שע"ג קד"ק, אבל בעליית שע"ג ההיכל הי' נכנסים. ע) ולפיכך עשו פספסין להבדיל ביניהם: עא)
בשעה שנכנסין כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל עד סוף הפרק בתוספ' דכלים פ"א. ומ"ש שבע"מ קודמין לטמאים, הוא בסוף עירובין עב) מחלוקת דר"ח ור"א. ופסק רבינו כר' אליעזר דאמר בע"מ נכנס, דהא אשתרי באכילת קדשים, ודלא כר' חייא דאמר טמא נכנס דהא אשתרי בעבודת ציבור, מטעם דקי"ל טומאה דחוייה הוא בציבור פי' ולא הותרה אלא נידחית הוא מתוך הצורך והדוחק. והוא מחלוקת ר"נ ור"ש פ"ק דיומא. עג) דר"נ סבר הותרה לגמרי ואין אנו צריכים לחזור אחר טהורים, ור"ש סבר שלא הותרה לגמרי אלא נידחית הוא בעת הדוחק. ולכך כתב רבינו שכיון שהוא דחוייה ולא הותרה דהלכה כר"ש באיסורי הילכך אין להקל בה. וכל היכא דאפשר להדורי אטהורים מהדרינן אף אם יהיה בעלי מומים ור"ח דאמר טמאין קודמין, אפשר דס"ל הותרה בציבור דקאמר דהא אשתרי בעבודת ציבור, ואנן קי"ל כר"ש באיסורי. כ"ש דכמה אמוראי סברי כוותיה כאשר כתבו שם בתוס' וכדאיתא בפ' כל הפסולין עד) הילכך בע"מ קודמין כיון שהם טהורים. וראיתי ספרים שהגיהו בהם יכנס טמא ולא יכנס בע"מ. עה) ולפ"ז פסק רבינו כר"ח ולא שני לי' לר' חייא בין הותרה לדחוייה, שאפילו אם הוא דחוייה ראוי שיקדמו לבע"מ. דלא אידחייא לגבייהו כלל, ואשתרי דנקיט לאו להכי נחית. ורבינו נקיט קושטא דמילתא והדין במקומו עומד והוא הנכון:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב כבר כתבתי ע"ז לעיל: