באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ו · הלכה ח
היו בנויות בחול כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל זבחים פ' איזהו מקומן ח) ברייתא לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש כהנים אוכלים שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה. ומסיק התם כי היכא דתנן אין שוחטין. תני נמי אין חייבין משום טומאה פי' דדוקא לאכילה נתקדשו ויליף לה התם מדכתיב ואכלו אותו במקום קדוש בחצר אהל מועד. התורה רבתה חצרות הרבה לאכילה אחת:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב תניא בפ' איזהו מקומן ט) בנויות בחול ופתוחות לקדש תוכן קדש. ומוקמינן לה מדרבנן. וזה שכתב הרב ז"ל והנכנס לשם פטור, ומשמע אסור מדרבנן. ועוד תניא התם מנין ללשכת בנויות בחול ופתוחות לקדש. שהכהנים נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים ת"ל במקום קדוש בחצר אהל מועד. התורה רבתה חצרות הרבה לאכילת קדשים. וזהו שכתב תוכן קדש לאכילת קדשים. וכן תניא התם לשכות הבנויות כו' אוכלים שם קד"ק ואין שוחטין שם קדק"ל. וחייבין משום טומאה. ומגיהין לה תני אין חייבין משום טומאה. ונתבארו דברי רבינו. אלא דקא מבעיא לי פתוחות לכאן ולכאן מאי ובמע"ש י) תנן בנויות בקדש ולחול, ופתוחות לקדש ולחול. תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קדש. מכנגד החול ולחול, חול, וא"ת למה לא נתבאר זה בדברי רבינו ז"ל, יא) וי"ל לפי שלא מצינו לשכה שהיה לה שני פתחים אלא בית המוקד יב) ולשכת הגזית וכבר הוא מפורש בהם. לשכת הגזית חציה קדש וחציה חול. יג) ובית המוקד נמי שתי לשכות שבה קדש, ושתים חול. ולענין אם יתחדש לשכה שיהיה לה שני פתחים אחד לקדש ואחד לחול מתניא. וכן לענין מחילות הפתוחות לכאן ולכאן אמר ר' יוחנן מחילות לא נתקדשו. וקשיא לי דאמרינן בגמרא ודוד קדש עד קרקע התהום. יד) והנכון בזה שדוד קדש עד התהום כל ארעא סמיכתא ואם יעשו בה מחילות שלא נתקדשו אם יהיו פתוחות לחול יהיו חול. ואם יהיו פתוחות לקדש הרי הם קדש כדינם: