באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק א · הלכה טו
כל אבן שנגע בה בברזל כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל היינו מתני' דמייתינן לעיל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה. קה) וטעם היות הכבש כמזבח. לפי שהיו משתמשים בו כתשמיש המזבח, קו) כאשר יתבאר במקומו בע"ה:
והבונה אבן שנגע בו ברזל כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל אע"פ שהיא שלמה ואין בה פגם לוקה. והבונה אבן פגומה עובר בעשה. אע"פ שלא נפגמה מחמת הברזל אלא מחמת דבר אחר עובר בעשה. וא"ת כיון שיש בו עשה למה לא מנו אותו בכלל מנין מצות עשה, קז) וי"ל דעד כאן לא הביא הרב זלה"ה בכלל מנין מצות עשה אלא מצות עשה שבאו בכתוב בפירוש. אבל כל ל"ת שבא מכלל עשה לא בא בכלל המנין. והכא כתיב אבנים שלמות תבנה, ולא פגימות, ולאו הבא מכלל עשה הרי הוא עשה ואינו בא בכלל המנין. וזה מבואר. ונמצא הבונה אבן פגום ע"י ברזל עובר בעשה ול"ת: