אור ברסלב

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס

פרק א · הלכה ט

הלכה ח

ואין בונין בו עץ בולט כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל בהשגות א"א והלא לשכת כ"ג של עץ היתה כו'. והנה לדעת הר"א ז"ל שהוא מפרש אצל מזבח ה' מעזרת אנשים ולפנים לבד. א"כ גם נטיעת אשירה לא יהיה אסור אלא מעזרת אנשים ולפנים דוקא. דאצל מזבח ה' אתרווייהו קאי. ובודאי שהדבר דחוק לומר כן. ובספרי מט) שנינו מנין לנוטע אילן ובונה בית בהר הבית שהוא בל"ת ת"ל אשרה כל עץ אצל מזבח ה'. ר' אליעזר אומר מנין שאין עושין אכסדרה בעזרה ת"ל אצל מזבח ה' ע"כ. מוכח בהדיא דאצל מזבח ה' אין משמעותו בעזרת אנשים דוקא כדברי הר"א ז"ל. וכאשר כתבו רבינו בהלכות ע"ז נ) שהנוטע בכל עזרה עובר בל"ת. ובמס' תמיד פ"א נא) אמרו על משנת ונכנס מבית המוקד לעזרה ובא לו. מהלכין באכסדרה מכאן ומכאן עד שמגיעין ללשכת עושה חביתין. ופריך עלה בגמרא ומי בנו אכסדרה בעזרה והא תניא ר"א אומר מנין שאין עושין אכסדרה בעזרה כו' ומסיק רב חסדא דאכסדראות של בנין היו. ומדקאמר סתם בעזרה, משמע שגם עזרת נשים בכלל, כי עזרה סתם כולל הכל בכל מקום. גם רש"י ז"ל בפי' החומש נב) כ"כ לא תטע וגו' אזהרה לנטוע אילן ובונה בית בהר הבית. והוא ההוא דספרי גם הרמב"ן ז"ל הסכים עמו וביאר דבריו דבונה בהר הבית מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא. וכך הוא גם דעת רבינו ז"ל. וכן ביאר בהלכות ע"ז נג) דהרחקה יתירא הוא לאסור כל עץ בכל המקדש ואסמכוהו רבנן אקרא. ומעתה קושיית הר"א ז"ל צריכא יישוב גם לדעת רש"י והרמב"ן ז"ל. ונראה דמההיא שהיו מקיפין את כל העזרה גזוזטרא. לק"מ חדא כי לא היה דבר של קבוע אלא של ארעי לשעתה ומיד מסירין אותה. ואנן בדבר שהוא קבע מיירינן. ועוד כי לא היה בנין אלא מסדרין לוחות על זיזין של אבן שבולטין מהכותלים. וכ"כ רש"י ז"ל פ' החליל נד) גזוזטראות נתנו בכותליה בולטים מן הכותל סביב וכל שנה מסדרין לווחין שקורין פלנקא"ש כו'. וכיון שכן ודאי שאין זה נקרא בנין עץ ואין כאן איסור. ומה שהקשה מלשכת כ"ג. יש לדקדק ולדידיה היכי ניחא, שהרי לשכה זו לפנים משער ניקנור בעזרת אנשים היתה. נה) ומודה הר"א ז"ל דלפנים משער ניקנור אסור וקרינן בי' אצל מזבח ה'. אלא שאפשר לומר שדעת הר"א ז"ל דלשכה זו לא נתקדשה בקדושת עזרה. דהא קי"ל שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וכ"ש שכיבה. וא"כ איך היה כ"ג דר שם ושוכב שם ז' ימים קודם יוה"כ נו) אלא שצריך לומר שכיון שמתחלה לשם כך עשו אותה לא נתקדשה בקדושת עזרה. וכן מצאתי שכתב הריטב"א ז"ל פ"ק דיומא. ומכח מה שהקשתי. נז) ומעתה להר"א ז"ל ניחא. ומ"מ מקשה על רבינו, דלא גרעה מהר הבית דודאי מכלל מקדש הוא. ואפשר לתרץ לדעת רבינו דאע"פ שנקרא לשכת העץ לא מפני שהיתה של עץ נקראת כן, אלא לאיזה סיבה אחרת שלא נתפרשה והרי לשכה שמפרישן כהן השורף את הפרה נקראת לשכת האבן. ולא על שם בניינה נקראת כן, אלא על שם שכל מעשיה בכלי אבנים. וגם זו אפשר שמפני סיבה אחרת נקראת כן. נח) ואפשר שהיו בה עצים ובנו אותם בטעות ובאו והסירם ונשאר שמה עליה. נט) או היה באותו מקום עץ גדול והסירו אותו ובנו אותה שם ונקרא שמה על שם אותו עץ. ס) או לאיזה סיבה אחרת. ואפשר היה לומר עוד, שאפילו אם היה בה עץ לא היה בולט וכל שאינו בולט לא דמי לנוטע אילן. ולכך כתב רבינו ואין בונין עץ בולט כו' וכן כשבונין אכסדרה של עץ הרי הוא בולט. סא) ולכך כתב רבינו בהלכות ע"ז אסור לעשות אכסדראות וכו' וכל האכסדראות והסבכות שהיו במקדש היוצאים מן הכתלים של אבן היו לא של עץ. משמע דלא קפיד אלא אסבכות ואכסדראות לא על הלשכות. אלא שזה דוחק. שוב ראיתי בהשגות הר"א ז"ל פ"ו מהלכות ע"ז שכתב, א"א לשכת העץ בית היתה בימה שעושין למלך בשעת הקהל לשעתה היתה וכן גזוזטרא שהיו מקיפין בעזרת נשים לשעתה היתה, ע"כ. נראה שכוונתו לתרץ כל מה שהקשה לו כאן על רבינו ותירץ בגזוזטראות כאשר תירצתי. וההיא דלשכת העץ נראה שכוונתו לומר שהיתה בית כשאר בתים של חול ולא נכללה בכלל האיסור. ולשון הגמרא הוא כי שם פ"ק דיומא סב) נחלקו רבנן ור' יהודה דרבנן סברי דבית שאינו לקיץ ולחורף אעפ"כ נקרא בית הילכך לשכה זו אעפ"י שאינה אלא לשבעת ימים בית נקראת וקרינן בי' מזוזות ביתך ומטעם זה חייבת במזוזה. ור"י סבר אינה נקראת בית ואינה חייבת בה. וזהו שכתב הר"א ז"ל בית היתה דכרבנן קי"ל וכיון דהויא בית וקרינן בי' ביתך אין בה איסור בנין דעץ דאפילו כהר הבית לא היתה, סג) והריטב"א ז"ל שסובר כאשר כתב הר"א ז"ל כאן דקדושת עזרה אין בה אבל קדושה מיהו אית בה. הוקשה לו מהא דתניא התם סד) ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו לשכות ועזרות שהם קדש, וא"כ לשכת כהן גדול למה חייבת אפילו שהיתה בית דירה. והא דומיא דביתך בעינן שתהא דירה של חול. והוצרך לדחוק דההיא פליגי אדרבנן דלשכת כהן גדול. ורבינו בהלכות מזוזה סה) כתב כרבנן וכתב ההיא ברייתא. מוכח דס"ל דלשכת כ"ג לא היתה קדש. וזהו שכתב הר"א ז"ל שם לשכת כ"ג בית היתה. כלומר כשאר בתים. וכן כתבו רבינו סו) שלשכה זו אחורי שתי לשכות לשכת הגולה ולשכת הגזית. ולשכת הגזית היתה חצי' חול וזו היתה אחוריה. א"כ אין דוחק אם כולה תהא חול. סז) והשתא ומה לשכת הסנהדרין הוצרכו לעשותה חול. וחול לגמרי משמע לשכב ולישן. לשכת כ"ג לא כ"ש שצריך שתהא חול. כנ"ל לדעת רבינו וביאר דברי הר"א ז"ל שם:
והרר"ד ן' זמרא כתב בהשגות א"א כו' ואיברא דהכי משמע בפ"ק דתמיד סח) דתנן נטל את המפתח ופתח את הפשפש וכו' אלו מהלכין באכסדרא כו' ודאי עזרה זו עזרת אנשים היא ועלה פרכינן בגמרא ומי הוי אכסדראות וכו' ודעת רבינו דאע"ג דהך שקלא וטריא איירי באכסדראות דהוי בעזרת אנשים, מ"מ האיסור כולל בכל בנין הבית או מדאורייתא או מדרבנן א"נ משום הרחקה יתירא ושלא נאסר אלא דרך בנין ובולט, וכן כתב רבינו ז"ל ואין בונין עץ בולט. אבל כשהיו מקיפין את העזרה בגזוזטרא לא היה דרך בנין קבע, אלא לפי שעה ומיד מסירין אותו. ולשכת העץ אפשר דכך שמה, א"נ שהיתה מקורה בעץ כשאר תקרות במקדש ולא כשאר לשכות שהיו בנויות כיפה. סט) וכבר הארכתי בתשובה ע) על זה אחר שנודה לקושייתו של הראב"ד ז"ל. אבל מה שאני סובר בדברי רבינו. כי מה שכתב אין בונין בו עץ בולט כלל. על היכל ועזרה קאי שהוא מקדש בכלל, אבל שאר הר הבית היה מותר לבנות בו עץ עא) ולשכת העץ לא היה בנוי בקודש. עב) וכן נראה ממה שכתב בפ"ה עג) ולשכת העץ היתה אחורי שתיהם והוא היתה לשכת כהן גדול והוא הנקרא לשכת פרהדרין:

תוכן העניינים

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה