באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק א · הלכה ג
כיון שנבנה המקדש כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ"ק דמגילה יב) שילה יש אחרי' היתר ירושלים אין היתר אחר קדושתה. ובפ"ב דשבועות יג) אמרו ירושלים קדושתה קדושת עולם. ורש"י ז"ל פי' שאין אחרי' היתר במות. וכן אמרו בזבחים יד) באו לירושלים ונאסרו הבמות ולא היתה להם עוד היתר. אבל בתוס' טו) פירשו דאפילו למ"ד לא קדשה לעתיד קרי לי' שפיר קדושת עולם כיון שאין ראוי לחזור ולקדש אלא אותו מקום. והם דברי רבינו ז"ל. ובמכילתא טז) אמרו עד שלא נבחרה ירושלים היה כל ארץ ישראל ראוי למזבחות משנבחרה ירושלים יצאה כל א"י שנאמר השמר לך פן תעלה עולתיך בכל מקום אשר תראה. עד שלא נבחרה בית עולמים היה כל ירושלים ראוי' לשכינה משנבחרה בית עולמים יצאה ירושלים שנאמר כי בחר ה' בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד פה אשב וכו'. והוא כתוס' דמגילה יז) וזהו שכתב רבינו לבנות בית ולהקריב קרבן: יח)
ומהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב משנת פ' פרת חטאת יט) באו לירושלים ונאסרו הבמות ולא היו להם עוד היתר והיא היתה נחלה ומאי נחלה נחלת עולמים וזהו שכתב ז"ל ואין שם בית לדורי דורות אלא בירושלים לבד ובהר המוריה כו':