באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק א
הלכה א
כתב הרר"ד ן' זמרא ז"ל ראיתי לכתוב לך כוונת רבינו ז"ל בסידור הפרקים
פרק ראשון - סידור תחלה שתויי יין לפי שיש בו חיוב מיתה ופסול עבודה וחייב בכניסה. וחייב בעבודה והוא מצוי ותדיר וכולל לענין איסור הוראה. והוא מלמד לפרועי ראש וקרועי בגדים א) שהקשו לשתויי יין אעפ"י שאין מחללין עבודה:
פרק שני - סדר המקומות שאסורים הכהנים ליכנס לשם אעפ"י שהם טהורים ובלתי שכורים ולא פרועי ראש ולא קרועי בגדים. וכלל ג"כ שכמו שאסור ליכנס אסור לצאת מן המקדש בשעת עבודה:
פרק שלישי - סמוך לו סדר דיני הטמאים שיש בהם איסור כניסה וחלול עבודה וחייב כרת על הכניסה ומיתה על העבודה והקדים איסור כניסה שהיא קודמת לעבודה וגם שהיא כוללת לכהנים ולזרים:
פרק רביעי - סדר איסור הטמא בעבודה לפי שאין נוהג אלא בכהנים דוקא. דישראל שעבד בטומאה אינו חייב על העבודה ב) אלא משום זרות:
פרק חמישי - סדר הדברים הנוהגים בכהנים שהוא הרחיצה ושיש בה חיוב מיתה ופסול עבודה אבל אין בה איסור כניסה אלא להיכל: ג)
פרק ששי - סדר דיני המומין שאין פוסלים בזרים אלא בכהנים ויש בהם פסול עבודה ויש בהם מלקות ולא מיתה. ואעפ"י שהוא אסור להכנס מן המזבח ולפנים. מ"מ קולי טפי משלא רחוץ. דאם עבד אינו במיתה אלא בלאו גרידא:
פרק שביעי - כלל בו המומין הפוסלין את העבודה ואם עבד לוקה:
פרק שמיני - כלל בו המומין שפוסלים את האדם ולוקה. אין פוסלים את העבודה:
פרק תשיעי - כלל בו עניני עבודת הזר. ואעפ"י שהוא במיתה ופסול עבודה, מ"מ אינו חייב על העבודה. לא משום שכור ולא משום שאינו רחוץ ידים ורגלים ולא משום קרועי בגדים ולא משום פרועי ראש ולא משום מחוסר בגדים ולא משום מרובה בגדים ולא על הכניסה ד) שכל לאוין הללו לא נאמרו אלא לכהנים ולפיכך איחר אותו: