אור ברסלב

באור הרא"ם על מדרש לקח טוב· רבי אהרן משה פאדווא מקרלין

ויקרא · קדושים

אחרי מות

אמרו רבותינו. (ברכות ס״‬א.):

אמר ר״‬א אשרי איש כו׳‬. (ע״‬א י״‬ח).

ולא מכריעו. אם אביו וחכם אמר חלוקין בדבר הלכה לא יאמר נראין דברי פלוני:

אשרים שהם מתאשרין מאחרים. פי׳‬ שאין להם שום אישור מחמת עצמן רק הפתאים העובדים מאשרים אותם. ולזה נקראים אשרים בריבוי י״‬ס ולא אשור לשון יחיד:

מה בא זה ללמדנו. בכאן נשתבש קצת ב׳‬ פסקות. וכצ״‬ל. מה זה בא ללמדנו והלא הורה השלמים וכו׳‬ אלא ביום זבחכם וממחרת בא ללמד שתחילת הזביחה היינו השחיטה לא תהי׳‬ אלא ע״‬מ לאכול לשני ימים וכ״‬ה בת״‬כ וברש״‬י בחומש. ואח״‬כ צ״‬ל לרצונכם על דעתיכם זבוחו וכו׳‬ והוא דרשה בפ״‬ע והיא כתובה (זבחים מ״‬ז.) וכן בסוף מנחות מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול. פי׳‬ שלא נתכוון לשם שחיטה ת״‬ל לרצונכם תזבחו לדעתכם זבוחו. והיינו שיתכוון לשם שחיטה וכן הוא כוונת המחבר הכא:

זה בנין אב כל שהוא קודש ונעשה נותר חייבין עליו כרת כצ״‬ל. כי האי קרא בנותר קמיירי וכ״‬ה (זבחים כח:) (כריתות ה׳‬.) וכן פרש״‬י בחומש:

אין פאה אלא מחמת הכלוי וכו׳‬. פי׳‬ אין להקרא פאה שיפטור ממעשר עד שכבר קצר וכילה לשדהו וקרא שם להנוחר פאה. וטעמו של דבר עיין בת״‬כ:

שדך ולא שדה של אחרים היינו של כנעני:

לא תסייע את העני. עיין (גיטין י״‬ב).

וכה״‬א אל תסיג גבול עולם. בירושלמי פאה אי׳‬ עולים אלו שירדו מנכסיהם שכן לסמיא קורין סגי נהורא.

הנח לפניהם. קאי על סיפא דקרא תעזוב אותם ע״‬ז אמר הנח לפניהם וכו׳‬:

אזהרה לגנב. עיין ת״‬כ לפי שנאמר גבי גנבה שנים ישלם למדנו עונש אזהרה מנין ת״‬ל לא תגנבו וקרא דלא תגנוב גבי עשרת הדברות קאי על גונב נפשות:

שלא תראה גונב כצ״‬ל. וכ״‬ה בת״‬כ. והיינו אם תוכל לגנוב את שלך מגנב בל העשה כן שלא תקנה לך מדת הגנבה רק קח את שלך ביד חזקה:

אפילו כ״‬ש. בת״‬כ ליתא דרשה זו. ועיין ח״‬מ שמ“ח אסור לגנוב אפילו כ״‬ש דבר תורה. וע״‬ש בטור כי דין פחות משוה פרוטה כמו חצי שיעור באיסורין:

אלה אבלה הארץ. וסיפא דקרא ונשאר אנוש מזער כי החיות יהרגו אותם:

אתך בזמן שתבעו. עיין (ב״‬מ קי״‬ב.) דורש אתך לדעתך:

ושלא ליתן כוס יין לנזיר. עיין (פסחים כ״‬ב:):

ונקרא עול. עיין ת״‬כ שח׳‬ שמות יש לו וחד מנייהו עול:

שלא תהא רך וכו׳‬. דורש ג״‬כ לגבי דין מסמיכת הקרא אחר בצדק תשפוט וכו׳‬:

בשנאה שבלב וכו׳‬. עיין לקמן בפ׳‬ נצבים בפסוק ונתן ה׳‬ את האלות האלה על אויביך החילוק ששונא הוא בסתר. ואויב הוא בגלוי. ע״‬כ אומר כאן על תשנא בשנאה שבלב היינו בסתר:

תמה אני כו׳‬. דורש הוכח תוכיח הוכח לעצמך ואח״‬כ תוכיח לאחרים:

אמר ריב״‬נ וכו׳‬ (עורכין טז:):

עד היכן תוכחה. שם.

אבל נוקם אתה ונוטר לאחרים כצ״‬ל. וקאי על לא תקום ולא תטור. וכ״‬ה בת״‬כ:

מכאן אמר הלל הזקן כצ״‬ל (שבת לא.) ע״‬ש:

חקים שנחקקו כבר (סנהדרין ס׳‬.) וע״‬ש בפרש״‬י ותוס׳‬:

ואיש פרט לקטן. היינו פחות מבן תשע שאין ביאתו ביאה. עיין ת״‬כ:

המיוחדת פי׳‬ א״‬י ולהוציא עבר הירדן ועיין ת״‬כ:

לא יאכל. צ״‬ל ערלים לא יאכל אפי׳‬ בהנאה ונ״‬ה בת״‬כ (פסחים כ״‬ב:) כי ממלת וערלתם ערלתו ערלים לא יאכל קדריש ע״‬ש:

להביא ל׳‬ יום לפני ר״‬ה,. דריש ובשנה מן ו׳‬ הנוסף כן פי׳‬ הגר״‬א ז״‬ל באדרת אליהו:

עובר בל״‬ת (סנהדרין ס״‬ג) ואעפ״‬כ לא היה לוקין דהוי לאו שבכללות ע״‬ש:

לנפש על כל מת ומת. היינו אס שרט שריטה אחת על הרבה מתים חייב על כל מת ומת וזה דריש מלנפש על כל נפש ועיין בת״‬כ:

אינו חייב עד שיכתוב את השם. (מכות כ״‬א) ע״‬ש:

אין מעשה יחידי כלום. עיין ת״‬כ. ופי׳‬ שיכול גם על עבירות מעשה יחידי תזנה הארץ לפירות ה״‬ל ומלאה הארץ זימה. ועיין ברמב״‬ן על התורה:

מתוך שהוא בא וכו׳‬. עיין (יבמות לז:): פסיקתא פרשת קדושים זוטרתא נה

והנשאל בהם וכו׳‬(סנהדרין ס״‬ג.) ע״‬ש בתוס׳‬ ד״‬ה והנשאל:

ריה״‬ג אומר כו׳‬. זה שקנה חכמה שנאמר ה׳‬ קנני ראשית דרכו כצ״‬ל (קדושין לב:) ופי׳‬ שפליג אפילו יניק וחכם חייב לעמוד מפניו:

שלא יעצים עיניו ת״‬ל תקום ויראת מאלהיך והוא דבר המסור ללב כצ״‬ל:

יכול יקבלנו. פי׳‬ ליתן לו בת ישראל לאשה ה״‬ל אתך במוחזק לך. עיין ת״‬כ בארוכה:

אינו גר. היינו אין מקבלים אותם:

מנפשכם. שנס אתם הייתם גרים במצרים:

פירשו רבותינו בתלמוד (ב״‬ב פט:).

של צמרים וכו׳‬ בכאן משובש. ועיין (ב״‬ב פ״‬ט:) וכצ״‬ל כאן:

ת״‬ר אין עושים. ב״‬ב שם:

מדה חסרה או יתירה בתוך ביתו כצ״‬ל וכ״‬ה שם:

מלמד שיעמיד אגרדמים (ב״‬ב שם) פי׳‬ ממונה להלקות למי שעושה מדור, שקרים:

ולא על השערים. פי׳‬ שלא יומכר ביוקר. כי אם ירצה למכור ביוקר ממילא לא יקנו מאתו ולא ?צרך ממונים ע״‬ז. (רשב״‬ם שם):

נופל במקום שיש ח״‬כ. עיין לעיל פ׳‬ צו צו זה זירוז מיד ולדורות במקום שיש ח״‬כ:

כל שהמליכו עליו וכו׳‬ (סנהדרין ס״‬ד.) כל שהמליכו עליהם אפי׳‬ צרור אפילו קיסם וכן הכוונה הכא:

באיש ולא בצבור שאין כרת בצבור:

ההוא ולא אנוס וכו׳‬. נראה דדורש האיש ההוא היינו שיודע בשעת עשיה שעשה הדיבר הזה ברצונו ולא אנוס ושוגג ומוטעה כי לא האיש ההוא ברעתו עשה:

שאם העלימו בדבר אחד. דורש מלות כפולות העלם יעלימו

וכן מתרגם וכי׳‬. פי׳‬ על ובמשפחתו תרגם אונקלוס ובסעדוהי:

אביו הוודאי ולא הספק. כגון שנשאת בחוך נ׳‬ חדשים למיתת או לגירושין הבעל וילדיה לז׳‬ שהולד ספק בן ט׳‬ לראשון או בן ז׳‬ לאחרון:

אמו הוודאי ולא הספק. כגון שחי נשים שילדו במחבא ולא ידוע האמות.

העוקף אחר המנאף. שמרגיל לו נשים לעבירה:

שנכנסה לחופה ולא נבעלה דינה ג״‬כ בחנק ולא כארוסא שהיא בסקילה כדמסיים:

מה מיתה האמורה בידי שמים מיתה שאין בה רושם. עיין (סנהדרין נב.) דיליף מיתה בידי שמים מבני אהרן או מעדת קרח שהיה מיתה שאין בה רושם ע״‬ש:

פרט לאשת אחרים. היינו כנעני שג״‬כ אין קידושין תופשין:

ודומה לו עד תכליתם כו׳‬. לשון בילבול שבלבלו זרע הבן וזרע האב:

לא נתחייבה אשתו שריפה. כי עניה זו מה חטאה:

אמו בראיה (סנהדרין מ:) אמר עולא מנין להתראה מן התורה כו׳‬:

ולמה יצאת כו׳‬ (יבמות נ״‬ה):

ואת שומרת יום כנגד יום. בת״‬כ ליתא וכאן הכוונה כי שומרת יום טובלת כעלות החמה ואח״‬כ אם לא ראתה כל היום מותרת לבעלה לערב. אם בעל אותה אחר טבילתה ואח״‬כ ראתה בו ביום אזי חייב כרת על הבעילה למפרע. עיין בפי׳‬ הרמב״‬ם סוף נדה וכן בגמרא שם:

ערירים יהיו שאין זוכין לבנים. ולעיל פי׳‬ ערירים ימותו שאם יש לו בנים קוברן. עיין (יבמות נ״‬ה) כתיב ערירים יהיו וכתיב ערירים ימותו הא כיצד יש לו בנים קוברן. אין לו בנים הולך ערירי ואצטריך למכתב תרווייהו ע״‬ש:

אני איני מביא אתכם אלא ע״‬מ לירש. לא ככנענים שהיו שומרי המקום סד שתבאו כצ״‬ל. וכ״‬ה בת״‬כ וכאן חסר ומשובש:

מצוה זו עליכם לטמא ולאסור. היינו ע״‬י שחיטה. עיין בת״‬כ ובק״‬א:

מנין ל״‬י ימים. כי התורה נתנה במ׳‬ יום שהיה משה בהר:

עצם ידוע. מחיה ששמה ידוע:

תוכן העניינים

באור הרא"ם על מדרש לקח טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה