אשר לשלמה· רבי שלמה אבן דנאן
סימן סא
ע"ע הנז'.
עיין לעיל בהצד הב' שהראיתי מקום להפר"ח סי' מ"א משם תשובת הצ"ץ וכוונתי בזה לומר דקרי לה ס' לא ודאי. והנה אנכי מצאתי לה' תבואת שור סי' מ"א שכתב וז"ל הנה מה שכתב הר"ב צ"ץ ס' דרך ושט וכו' יש לתמוה כיון דבשיטתו דרש"י קאי ובאמת רוב הפוסקים הסכימו לשיטתו וכן פסק הטור וש"ע אין זה ספק דהא כ' רש"י דף מ"ח ע"ב דרוב הנכנסים דרך הוושט נכנסים דאין דרך הקנה לבלוע עכ"ד ואנן לא משוינן ס' כ"א היכא דב' הצדדין שקולין כמ"ש סי' נ"ז. אבל הכא תלינן טפי בוושט מבקנה כמ"ש. ואי אזלא דרך הוושט א"א שלא נקבה ממה שנקובתו במשהו ע"כ יעו"ש. ולענ"ד לא ידעתי אדקשיא ליה על הצ"ץ אמאי ל"ק ליה על הטור ומר"ן דהרי הטור סי' זה והש"ע סימן זה ס"ט כתבו נמצא מחט בטרפש ס' טריפה ואיברא ד"ק ג"כ על הטור והש"ע שכתבו שהיא ספק כיון דבשיטת רש"י קאי. ולעיקר הקושיא נראה לתרץ דהרי התוס' והרא"ש הם אזלי בשיטת רש"י כפי' קופא לגאו וקופא לבר ודלא כהרמב"ם עי' בב"י שהביא שם ב' הסברות ועי' בגמרא חולין דף מ"ח ע"ב ד"ה דילמא. ורש"י ד"ה דילמא. ועי' בהרא"ש פ' דבריהם אלא דאכתי יש להסתפק אי אף בקופה לבר לית ליהו חששת רש"י דרוב הנכנסין וכו' רק דחיישינן שמא נקבה בחודה קרומי הריאה וחזרה. או בקופה לגאו הוא דלית ליהו חששת רש"י אבל בקופה לבר אית ליהו חששת רש"י:
ומצאתי להפר"ח סי' ל"ו סק"מ שכתב וז"ל ובחתוכה טריפה בכל גוונא וכו' לרש"י הטעם וכו' ולדעת התוס' וכו' והרא"ש הסכים לזה. והר"ן אע"פ שהעתיק לשון רש"י כמנהגו. מ"מ סבור כדעת התוס' שהרי שכתב שחוששין שמא נקבה הראיה וחזרה לאחוריה ע"כ יעו"ש. נראה דמפרש כהצד הראשון דאי כהצד הב' למה כתב שהר"ן העתיק לשון רש"י כמנהגו וכו'. והא בכוונה העתיקו היכא דקופה לבר אלא ודאי כהצד הראשון וה' תבואת שור סי' ל"ו כתב בשמלה חדשה אות ל"ה על קופה לגאו טעם התוס' ועל קופה לבר טעם רש"י שחיישינן שבאה המחט דרך הוושט ועל טעם זה כ' בתב"ש אות פ"ו דרך הוושט לכאו' משמע מהתוס' ד"ה דלמא דלא ס"ל האי חששה דרש"י רק דלעולם חיישינן שמא נקבה בחודה קרומה הריאה וחזרה. אבל הר"ץ הביא תרווייהו חדא דרש"י והיינו דילמא נכנסה דרך הוושט כדרך כל הנבלעים ונקבה עד שבאה לריאה. וחדא דהתוס' והיינו דלמא נקבה הקרומים וחזרה. והמעיין בדברי הר"ן יראה פשוט דכוונתו דחששה דרש"י חיישינן היכא דקופה לצד חלל הגוף דהתם אין סברה שנקבה בחודה וחזרה עד שבא החוד נגד הסמפון כמ"ש הוא ז"ל שם בהדייא דלא חיישינן כ"א כשמונחת בחודה סמוך לקרומים דאז חיישינן שמא הוציאה המחט חודה לחוץ מעט וחזרה. אבל אם קופה לצד הסמפון דאז ליכא חששה דרש"י התם חיישינן חששת התוס' דכיון דחודה לצד הקרומים שמא נקבה וחזרה ולא כמ"ש פר"ח סק"מ שהר"ן העתיק לשון רש"י כמנהגו וכוונתו דלא ס"ל כרש"י. רק פשוט דבכוונה הביאו כמ"ש. וכן משמע להדייא ממ"ש הר"ן בד"ה אבל ע"ש. ואפשר דגם כוונת התוס' כן דלתרווייהו חיישינן כמ"ש ולהכי לא כתבו ופי' בק"ו כו' כדרכם רק כתבו ז"ל לא משום דדרך הוושט וכו' משום דפי' הק"ו ג"כ אמת לענין קופה לבר רק דלא לכל חיישינן הכי ואפי' קופה לגאו נימא דדרך ושט אתא ועברה עד מעבר לחציה כמ"ש הרא"ש דא"כ גבי כבד נמי. אלא לחששה אחרת חיישינן גבי קופה לגאו עכ"ל. הרי דאף ה' תב"ש כתב דמשמעות התוס' כהצד הראשון אלא שבדרך אפשר כ' בהצד הב' א"כ לפ"ז ס' התוס' טפי הבאים דרך קנה וכו' וב' הצדדים שוים ודוקא בריאה לא חיישינן דבאים דרך ושט משום דקרובה לקנה וכמ"ש התוס' ד"ה אי קופה לגאו אבל בכבד ב' הצדדים שוים ולא הוי אלא ספק ואפשר דמר"ן והצ"צ בפי' קופה וכו' אזלי בשיטת רש"י שהרי גם התוס' אזלי בשיטתיה אבל בהאי טעמא דרש"י דרוב הנכנסים וכו' אפשר דמפרש כהצד הראשון ואזלי בשיטתם ולכך כתבו דהוי ס' ולא ודאי שהרי אם תחובה כולה בתוך הכבד לס' הב"י שרש"י והתו' חולקים ופסק כהתו' וא"כ אף בזה פסק כהתו':
ובינותי בספרים ומצאתי להכנה"ג ביו"ד סי' מ"א ס"ק י"ט וז"ל והוי יודע שה' בעל המאור והרשב"א בת"ה הבינו מפרש"י דהא דמחלק תלמודא בין מחט אלימתא למחט קטינתא הוא לקולא דבמחט קטינתא ל"ש קופה לבר לש' קופה לגאו לכ"ע כשי' עכ"ל. ולפענד"ן דגם הב"י יפרש כך דהא היכא דכל המחט נכנס לפנים לסברת הב"י לדעת רש"י כשר אפי' קופה לבר דלא מטריף רש"י לס' הב"י אלא במציאות דמוכחא מילתא ודאי דדרך ושט עייל ונקיב ואי לא נפקא קופה לבר מצינן למימר דדרך קנה עיילה ונקבה קצת והדרה פומא דמחטא בתר הכי לפנים וחזרה קופה לבר אבל אי יצאה הקופה לבר ודאי דרך ושט נקיב ואתי דאי דרך קנה בקופה אינה יכולה לנקוב וא"כ אף בקטינתא יסבור הכי דלא מטריף לרש"י ואדרבה הא עדיפא דב' ראשיה חדים דנוקבת מכאן כמו מכן מהך דכולה תחובה בכבד דחששה רחוקה היא דעיילה דרך קנה דרך חודה ונקבה קצת הכבד וחזרה ונקבה לפנים וחזר קופה לבר. ועוד שהרי כתב הב"ח בשם הרשב"א ובעל המאור דסברי מרנן ורבנן דלדעת רש"י אין חילוק בין טמונה כולה בכבד למקצתה בכבד ומקצתה חוץ לכבד לעולם בקופה לבר טריפה ע"כ. והביא דברי הרשב"א ה' מזמור לדוד ע"ש. ועי' פר"ת סי' מ"א סק"ו ואפ"ה בקטינתא ס"ל הני מרנן ורבנן דלדעת רש"י שרי וא"כ כ"ש דלס' הב"י דס"ל דטמונה כולה בכבד דלרש"י שריכ"ש דבקטינתא דשרי ועי' פר"ת שהאריך ואח"כ כתב דהאי פי' לאו מוכרח הוא בדברי רש"י כיון דלא נרמז מעט בדבריו יע"ש ולא זכר ש'ר דברי המאור כלל כ"א דברי הרשב"א. והרב המאור בסוף דבריו כ' וז"ל כתבתי פ' שמועות הללו על הדרך שנ"ל מתוך פ' ותוס' שמצאתי מישיבתו של רבינו שלמה אע"פ שאין הדברים מבוארים כ"כ בפירושו. וע"ש שהביא גירסא אחרת בגמרה לשיטת הגאונים ותמהני על התב"ש שכ' בנדון של הצ"ץ דלשיטת רש"י ודאי היה ולא ספק דהרי לדברי הרבנים הנז' עליונים למעלה שרי בלי שום ספק. וה' כנה"ג סי' ל"ו אות ק"ח בהגב"י כ' על מהרש"ט שתירץ קושית התוס' חולין ד' מ"ח ד"ה דילמא דמיירי בקטינתא כתב עליו הכנה"ג יראה לי דאשתמיטתיה דברי הרז"ה והרשב"א שכתבו דדעת רש"י דבקטינתא בין קופה לבר בין קופה לגאו כשירה ע"ך יע"ש:
וקשה לי לס' הרב"י דס"ל דלדעת רש"י אם טמונה כולה בתוך הכבד אפי' קופה לבר שרי וכמ"ש. ומ"ש ממחטא דאשתכח בחי' דריאה דשדרוה לקמיה דר"א וטרפה וע"כ בטמונה כולה איירי. דאי מקצתה יוצה לחוץ פשיטא דטריפה דהרי הריאה נקובה לפניך והיאך ס"ד מעיקרא לאכשוריה. ועוד היאך פריך והא רבנן מכשירי והא בהא ליכא מאן דמכשר. אלא ודאי בכולה טמונה בתוך הריאה ואפ"ה אסר ומ"ש מכבדא. וי"ל דיאמר הרב"י דבלא"ה מי ניחא והא קשה קושית התוס' דהא בריאה אסר אפי' קופה לגאו מטעם דדרך ושט נכנסים ומאי שנא מכבדא דשרינן בקופה לגאו דודאי סמפונא נקט. אלא דאכתי קשה על הרב"י דהרי קושית התוס' י"ל כמ"ש הכנה"ג סי' ל"ו בהגב"י אות ל"ח וז"ל אבל רי"ו בנט"ו ח"ה אות ו' כתב ונ"ל לפי מה שפסק רש"י דהא דאמרינן כשהריאה כבר חתוכה דטריפה דוקא בקופה לבר אבל בקופה לגאו כשירה דאמרינן דנכנסה דרך הסמפונות כדאמרינן במחט שנמצאת בחיתוכה דכבדה ולפ"ז ל"ק קושית התוס' כדכתיבנא עכ"ל. ולדברי הרב"י קשה אקופה לבר עצמה מאחר שכולה טמונה בריאה ומ"ש מכבדא. ועוד דק"ו התוס' י"ל כמ"ש הפר"ח וז"ל ובחתוכה טריפה בכ"ג ואפי' קופה לגאו לרש"י הטעם דכיון שאינה שלמה לפנינו אמרינן שנכנסה דרך ושט כדרך רוב כל הנכנסים ולפיכך טריפה ואע"פ שאין דרך קופה לנקוב וכדאמרינן גבי כבדה. שאני בשר הריאה שהוא רך ומשום הכי חיישינן שנקב אפי' בצד הקופה ע"כ יע"ש. אבל לדברי הרב"י עדיין י"ל דהא בריאה אפי' יכולה לבוא משני צדדין תלינן לחומרא והכא בכבדה תלינן לקולה. וי"ל דיאמר הרב"י דבלא"ה ק' קושיא זו שהרי כתבו הרז"ה והרשב"א דבקטינתא שרי ותלינן לקולא ולמה בריאה תלינן לחומרא. ואפשר לחלק דשאני ריאה כיון דטרפותא מחמת עצמה תלינן לחומרא אבל בכבדא דאין טרפותו מחמת עצמו אלא מחמת מיחוש הדקין תלינן לקולא. ועי' להפר"ת ס"ז ל"ו סק"ל ומ"ש עליו ה' מזמור לדוד. ולפ"ז יראה לתרץ מה שקשה לי על הרז"ה והרשב"א שהרי כתב הכנה"ג סי' הנז' אות הנז' וז"ל בינותי בס' המאור ובת"ה להרשב"א ומוכח מדבריהם דאפי' לרש"י דמפליג בין קופה לבר ובין קופה לגאו במחט שנמצאת בריאה היינו להחמיר כשנמצאת הריאה שלימה לפנינו דתלינן להקל היינו דוקא בקופה לגאו. אבל בקופה לבר אפי' היא שלימה תלינן דדרך הוושט נכנס. אבל להקל לא מפלגינן שהרי חתוכה לפנינו דתלינן להחמיר תלינן הכי בין קופה לבר בין קופה לגאו ובכל ענין טריפה כיון דאינה שלימה לפנינו ע"כ וכ"כ באות ק"ט ונראה דלא ס"ל דנקיב דרך קופה אפי' בבשר הריאה שהוא רך ולכך אסור בקופה לבר אפי' בשלימה דודאי דרך ושט אתאי וקרום הוא שעלה וא"כ צריכין אנו לדעת מאי טעמא בחתוכה דאסר בקופה לגאו הוא ע"כ דרך קנה אתא דאלו דרך ושט לא נקיב בקופה וע"כ צ"ל כמ"ש הרא"ש דאמרינן דרך ושט נכנס המחט ונפל חודה על דופק הריאה ונכנס לתוכה ועבר כל רוחב הריאה עד מעבר לחציה הלכך אפי' קופה לצד סמפון האמצעי טרי' ע"כ יע"ש. ולא יכילנא למימר כהפר"ח דעייל דרך קופא דהא ס"ל דלא נקיב דרך קופא וא"כ קשיא קו' התו' והרא"ש. ולפמ"ש אפשר לומר דסברי מרנן כיון דהריאה טרפותה מחמת עצמה תלינן דדרך ושט נכנסה ונפל חודה על דופק הריאה ובא עד מעבר לחציה וכמ"ש הרא"ש. אבל בכבדא דאין טרפותו מחמת עצמו לא תלינן בהכי לאסור ותלינן לקולא ועוד אפשר לומר דס"ל דלקולא לא אמרינן דנקיב דרך קופה אבל לחומרא אמרינן דנקיב דרך קופה כיון דטרפותה מחמת עצמה. ודע שהפר"ת סי' הנז' ס"ק ל' כ' וז"ל והרשב"א בת"ה כ' דלרש"י יחלק ג"כ בריאה ולא נהירא ע"כ יע"ש דקאי אחיתוכה דריאה. וכ"כ ה' תב"ש סי' הנז' ס"ק פ"ה בשם הרשב"א וז"ל דרש"י מחלק בריאה נמי בין קופה לבר. ובין קופה לגאו וס"ל דבחי' דריאה וקופה לגאו כשירה באלימתא ע"כ והם הפך דברי הכנה"ג הנ"ל:
ומצאתי בס' המאור שכ' וז"ל מחט שנמצאת בריאה אי קופה לגאו כשירה והוא שלא יצא ממנה לחוץ כלום והוא דאיתא לריאה שלימה קמן ובדיקנא ולא מינקיבא ואי קופה לבר טרי' ע"כ יע"ש דוק מינה דבחתוכה לכ"ע דאלת"ה מאי בינייהו. וס' תורת הבית כעת אינו מצוי וצ"ע על ה' הנז' דבחתוכה לא חלק כ"א רי"ו כנז'. ומצאתי לה' שער המים שהביא תירוץ הכנה"ג לס' רי"ו ואח"ך כ' וז"ל ולפי קו"ד יש לדקדק על רי"ו ממ"ש רש"י בד"ה דילמא היא נקובה שרוב הנכנסין דרך הוושט נכנסין ואי בוושט נכנס ודאי נקבה וכו'. ואם איתא דמאי דמטריף היינו משום דקופה לבר למה ליה לאתויי הא דרובא טפי הלי"ל לפי שנמצאת קופה לבר ובודאי דרך הוושט נכנסה ולמה תלה הדבר ברוב דמורה דאפי' בקופה לגאו דאזלינן בתר רובא. ועוד דכפ"ז מאי פריך לר"א והא רבנן מכשירי ומשני הם הכשירו וכו' היה לו לומר בדברות שתים הכא שאני דקופה לבר ובודאי דרך הוושט נכנסה ע"כ. ואחרי התאבקות בעפרות זהב לו במטו ובבעו מניה דמר לא ירדתי לסוף דעתו ולא זכיתי להבין דבריו הנעמים שהרי באות ק"ט כ' הכנה"ג וז"ל ולדעת רי"ו לא חלק רש"י בין קופה לבר ובין קופה לגאו אלא דוקא בחתוכה להקל. אבל לא בשלימה להחמיר ע"כ ומוכרח הטעם הוא כמ"ש התו' והרא"ש וז"ל ולא מפליגנן השתא בין קופה לבר ובין קופה לגאו כדמפליג לקמן גבי כבדא לפי שהריאה קרובה לקנה וסמפוני הריאה רחבים ואפי' קופה לבר נכנסת לתוך הספמון ומשם דוחקת ונכנסת לתוך בשר הריאה שהוא רך ע"כ וא"כ ל"ק קו' ה' שע"ה דעל קו' הר"א י"ל דאי לאו טעמא דרובא הא' דמותר דדרך קנה נכנסה ונקבה בבשר הריאה שהוא רך כמ"ש בשלמים. ועל קו' הב' לק"מ דהא אף בשלימה בקופה לבר נמי מיירי לס' רי"ו ואין כאן שום קו' כלל וזה פשוט ואינו ניתן ליכתב:
הדרן למאי דאתן עלה הוא דהדבר אשר דבר התב"ש בנדון הצ"ץ דקרי לה לשיטת רש"י ודאי ולא ספק וכבר כתבנו דמר"ן קרי לה ספק ולשי' רש"י מותר דתלינן לקולא ואע"ג דבריאה אפי' קופה לגאו אסור לשי' הרשב"א שאני התם דטרפותה מחמת עצמה ולכך תלינן לחומרא ועי' הפר"ת סי' מ"ח ס"ק י"ז שכ' אמחט שנמצא בחלל הגוף וטרפות זה לאו ודאי טרי' אלא ספק הוא דהוי ונ"מ אי איכא ספיקא אחרינא פשיטא לי דכשר ע"כ יע"ש ועי' לה' משבצות זהב סי' מ"א ס"ק ד' שמחלק בין מחט שנמצא בחלל הגוף ובין מחט שנמצא בכבד דבכבד הוי ס' ובחלל הגוף הוא ודאי. וה' כנפי יונה סי' מ"א הביא ההיא דתשו' צ"ץ והשיגו מההיא דס' מחיים ולא השיגו בס' דרך קנה וכו' משמע דבזה מודה להצ"ץ דהוי ס' וה' ש"ד סק"י כ' דאפי' באלימתא וקופה לבר הוא רק ס' ע"כ. והוא לכאורה תמוה שהרי כ' רש"י ד"ה אי קופה לגאו וכו' ואי קופה לבר וכו' ודאי דרך הוושט נכנסה ובטור כ' שאלו נכנסה דרך סמפון לא היה יכול לנקוב בצד העב שלו ועי' ט"ז סק"ה וק"ל. וצויי"מ וימ"ן:
ע"ה שלמה אבן דנאן ס"ט