חלק יא
א' רעח.בעזרת השם יתברך, ליל ששי לסדר במדבר ה'תשל"ד.
ששון ושמחה ישיגו וירדפו אל אהובי, אחי, הבחור היקר לימאד, צמוד בפנימיות
לבבי לטוב כל הימים, שותה ממי הנחלהנובע מקור חכמה, זכותו יגן עלינו ...
נרו יאיר ויזרח לנצח.
מכתבך היקר קבלתי כבר פעמים, אך בעוונותי הרבים, הייתיחלש, לא עלינו, כל
הזמן, ולא היה ביכלתי להשיבך, וגם עכשואני צריך לרחמים, שיחזקני השם
יתברך. ואצלי ברור, כי כל הסבהלזה, מאחר שהשם יתברך זכני לחבר עכשו ספר
נפלא ונורא מאדמאד, אשר מחיה מתים ממש, על כן מתפשט עלי הבעל דברכל כך.
השם יתברך יזכנו להוציאו לאור בקרוב.
חמדת לבבי! העקר והיסוד שהכל תלוי בזה העולם הוא,להיות תמיד בשמחה עצומה,
כי השמחה זהו עולם החרות |עיןלקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן י'| ועקר שלמות
השמחה הוא לשמח תמידבנעם ערבות חיות אלקותו יתברך, וצריך להכניס בדעתו
תמיד,שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל עצם עצמיותחיות אלקותו
יתברך ממש, וכל מה שיכניס דבר זה היטב בדעתוובלבבו, כמו כן תתגבר ותתחזק
אצלו מדת השמחה, כי אין לךעוד שמחה גדולה מזו שאדם זוכה לידע, אשר השם
יתברך אתו,עמו ואצלו, וכל מעשה היצר הרע הוא רק להשכיח מהאדם אותויתברך,
ומרמהו ומטעהו כאלו השם יתברך ברגז ובכעס עליו, חסושלום, וכאלו אבד מנוס
ותקוה ממנו. ובאמת הכל רק דמיון, כיהיצר הרע הוא הוא כח המדמה |עין
לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן כה|,ובפרטיות אותן הנשמות שנפגמו בפגם הברית
- הוצאת זרעלבטלה, עליהם מתגבר ומתפשט ביותר כח הדמיון, כאלו אבדמנוס
וכו', וכאלו אין הקדוש ברוך הוא רוצה בו. ובאמת זו טעותגדולה, כי השם
יתברך מלא רחמים ומלא טוב, כמו שכתוב |תהליםקמה|: "טוב ה' לכל ורחמיו על
כל מעשיו", ועין בתנא דבי אליהוזוטא |פרק ו'|: ממדות דרכיו של
הקדוש ברוך הוא אתה למד,שרחמיו מרבים בעולם וכו', והוא ארך אפים ורב חסד
ומרבהלהיטיב וכו', עין שם; והעקר מה שהשם יתברך רוצה הוא, שידברולפניו
ויספרו לפניו את כל לבם וכל מה שעובר עליהם, כי |מדרשתנחומא וישלח|: אין
הקדוש ברוך הוא חפץ לחיב כל בריה, אלאמבקש שיתפללו לפניו, עין שם. |ועין
בלקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן כט|,שמדבר שם מתקון המח, להנצל מחלי נופל,
רחמנא לצלן, הואעל ידי שמירת הדבור, לא לדבר כל העולה על רוחו,
ובפרטיותכשאדם מרגיל את עצמו לשתק, אז חייו חיים טובים, וכמו שכתוב|תהלים
לד, יג|: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצרלשונך מרע" וגו'; כי
|אבות א'|: "כל המרבה דברים מביא חטא,ואינו נמלט מוכוחים, אשר דבר זה
עוקר את מח האדם לגמרי.העקר לבטל את עצמו תמיד אליו יתברך, ולא יבלבל
עצמומאחרים כלל, אז דיקא יחיה חיים טובים ומתקים.
הדורש שלומך...
א' רעט.בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קדש לסדר במדבר ה'תשל"ד.
שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל האברך היקר לימאד, שותה ממי הנחל
נובע מקור חכמה, זכותו יגן עלינו ... נרויאיר.
לנכון קבלתי את מכתבך, אודות תפלה והתבודדות עליךלדעת, כי עקר התפלה הוא
רק לסלק את חכמתו ובינתו ודעתולגמרי, כי כל זמן שיש לאדם איזה חכמה ושכל
או בינה יתרה,הוא לא יתפלל ולא יבקש ולא יתחנן על נפשו, בשביל זה
אומרהאריז"ל, שהתפלה היא בחינת מלכות דלה ועניה שואלת ומבקשתממנו יתברך
מה שהיא צריכה וכו', וכל זה כמובן בלי דעת וחכמהושכל כלל, אלא שואלת
ומבקשת ומתחננת ברחמים ובתחנוניםשיתן לה הקדוש ברוך הוא את כל צרכה וכו',
וזה עקר שלמותהתפלה וההתבודדות, שמסלקים את החכמה והדעת לגמרי
ואזמצליחים, אשרי מי שיאחז בעבודה הקדושה הזו, ולא יהיה חכםבעיני עצמו,
אלא ישפך שיחו ותפלתו אליו יתברך בכל יום ויום,ואז טוב לו לנצח.
הדורש שלומך באהבה רבה מאד...
א' רפ.בעזרת השם יתברך, יום ראשון ערב חג השבועות ה'תשל"ד.
שלום וברכה אל האברך היקר לי מאד ... נרו יאיר.
הנה אנחנו עומדים לפני חג השבועות, אל תהיה בטלן רקלקבל על עצמך ללמד
השנה הרבה תורה, ותקבל את התורהמחדש. ואנשי שלומנו מספרים שפעם אחת בחג
השבועות בעתפתיחת הארון עמד מוהרנ"ת ז"ל, ובקש והתחנן הרבה ממנו יתברךעל
קבלת התורה, ופתאם התלהב מאד ותפס את הספר תורהוהוציאו, ואמר בזו הלשון:
"רבונו של עולם, א צינד גייען מירקריגן א נייע תורה, א נייע תורה"א, וחזר
על זה כמה פעמים: "אנייע תורה, א נייע תורה", והתחיל לרקד עם הספר תורה
סביבותהעמוד, "א נייע תורה א נייע תורה", וכל אנשי שלומנו נתעוררובשמחה
עצומה, והתחילו לרקד עם הספר תורה ממש כמו בשמחתתורה, ואחר כך דבר
מוהרנ"ת ז"ל הרבה, איך שבכל חג השבועותחוזר ענין קבלת התורה, וצריכים
לקבל את התורה בכל שנה ושנהמחדש ממש כדגמת קבלת התורה בהר סיני, ודבר
הרבה מעניןהתחדשות, אשר צריכים לחדש את עצמו, כמו שאמרו חכמינוהקדושים
|פסיקתא זוטא, ואתחנן ו, ו|: בכל יום ויום יהיו בעיניךכחדשים, שאפלו בכל
יום ויום צריכים לחדש עצמו בקבלתהתורה; אשרי מי שזוכה לחדש את עצמו בכל
יום, ועל כן אלתהיה בטלן, ותקבל את התורה הקדושה מחדש עכשו בחג הנוראהזה
חג השבועות, ותתמיד על פי סדר דרך הלמוד של רבנו ז"ל|שיחות הר"ן, סימן
עו|, ואל תהיה חכם בעיניך, אלא תדע שכל פרקבתנ"ך וכל פרק במשניות וכל דף
גמרא ופרשה במדרש וסימןבטור ושלחן, זה קנינך לנצח; אשרי מי שאינו מטעה את
עצמוכלל, רק מתחיל את הספר מהתחלה וזוכה לסימו, ואז מתחיל עודפעם ועוד
פעם כך שבמשך חייו יעבר כמה וכמה פעמים במקרא,משנה, גמרא, מדרש, הלכות,
ואגדות, בריתות ותוספתות, זהרותקונים וכו' וכו', אשר אין לך עוד נעם
וערבות יותר מהתורההקדושה, וכמו שרבנו ז"ל אמר: אם התורה תראה את פניה,
לאתרצה שום עולם הבא בשביל התורה, אלא את התורה בעצמה;אשרי מי שחוקק
בדעתו את דבורים אלו, ואז טוב לו לנצח.
הדורש שלומך באהבה רבה מאד...
א' רפא.בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר נשא ה'תשל"ד.
שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל האברכים היקרים,גבאי בית המדרש
דחסידי ברסלב.
באתי לעורר אתכם בכתב אחרי שדברתי אתכם פנים אל פנים,כי לא כן יעשה
אצלנו, אם נכנס בבית המדרש שלנו איזה רב אובנן של קדושים, אסור לבזות
אותו בשום פנים ואפן, אדרבה רבנוז"ל הקפיד על זה ביותר, ופעם התבטא
בבטויים חריפים נגד אנשישלומנו: "למה אתם מקרבים אלי ז'לובעס"א, ותמה
מוהרנ"ת ז"למה זה? ענה ואמר רבנו ז"ל: "אם תקרבו אלי בני עשירים
בנירבנים, על ידי זה יתקרבו גם הקטנים במעלה", ועל כן רבנו ז"להקפיד מאד
לקרב אליו דיקא אנשים חשובים, ועל כן בזהשהנחתם לבזות רב מפרסם, בנן של
קדושים, הנני מוחה על זהבמחאה, ואתם חיבים בדבר, ואתם צריכים לקנוס את
העז פניםוכו' וכו', כי הוא סתם פגום בברית, כי כלל זה צריכים לקחת: מיהוא
באמת עזות פנים? רק מי שפגם בברית, ורבנו ז"ל אומר|לקוטי מוהר"ן, חלק ב',
סימן עא|, שבעת שנשפע אור גדול מלמעלה,אז באים גם נפשות החובלים להתקן,
ואז יכולים להתקן, אבל לאדי שלא באים להתקן, אלא שגורמים אז לקלקול שמהם
כלהמחלקת וכו', עין שם; וכבר האריך בזה מוהרנ"ת ז"ל, כיהחובלים הם אלו
שחבלו בפגם הברית, רחמנא לצלן, שהשחיתודרכם על הארץ, שזה נקרא בתרגום
'חבלו', רחמנא לישזבן, ועל כןכל אלו שנכשלו בפגם הברית הוצאת זרע לבטלה,
בדרך כלל הםעזי פנים גדולים מאד מאד, ובמקום שיזכו לתקון, הם עוד
גורמיםאת הקלקול, ובפרט כל אלו הנשמות הפגומות שבאים ומתקרביםאל רבנו ז"ל
עליהם לדעת, שהם צריכים לשבת בשקט, ולא יתערבובדברים שאינם שיכים אליהם,
מספיק שמניחים אותם להכנסלבית המדרש, ומכל שכן איך יעזו פניהם נגד רב
ובנן של קדושים,אשר על ידו יכולים להתקרב עוד המון נפשות, ואם העז פנים
הזהפוער פיו, ואומר: "מי צריך מקרבים" וכו' וכו', צריכים לומר לו:"מי
צריך אותך לגמרי"... כי אתם יודעים מאז שהוא נכנס לביתמדרשנו, עשה חרבן
נורא כידוע לכם, ועל כן צריכים תכף ומידלטכס עצה כדת מה לעשות, אשר מהיום
והלאה ישב העז פניםהמחצף הזה בפנה נדחת, ואל יפער פיו, ויהיה טוב לכלנו,
אקוהשתציתו ותקימו את דברי.
הדורש שלומכם באהבה רבה מאד...
א' רפב.בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר נשא ה'תשל"ד.
שלום וברכה אל האברך היקר לי מאד, שותה ממי הנחל נובעמקור חכמה, זכותו
יגן עלינו ... נרו יאיר.
לנכון קבלתי את מכתבך וכו', עליך לדעת, כי העקר בזההעולם לדבר עם חברים
בכל יום ויום ולספר עמהם מעצותיוהקדושות של רבנו ז"ל, ולקבל את נקדת כל
אחד ואחד, כמובאבלקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן לד, שכל אחד ואחד יש לו
נקדהמה שאין בחברו, וצריכים לקבל את נקדת כל אחד ואחד, עין שם;וכבר כתב
מוהרנ"ת ז"ל |חיי מוהר"ן, סימן תנא|: מצאתי כתב ידהחברים, רבנו ז"ל אומר,
שטוב יותר לספר עם חברו מעניני עבודתהבורא, כי כמו שיין מגביה את הלב,
כמו שכתוב |משלי לא, ו|: "תנושכר לאובד ויין למרי נפש", כך הדברים שמספר
עם חברו מגביהיםלבו של אדם, כמו שכתוב |משלי יב, כה|: "דאגה בלב איש
ישחנה",ודרשו חכמינו הקדושים |יומא עה|: ישחינה לאחרים, וכמו כששותהמעט
יין מגביה לבו, וכששותה יין הרבה נעשה שכור ומנח עלמשכבו, כך הדברים
שמספרים, אם יש בהם על כל פנים קצתאמת, אף על פי שיש בו צביעות וגדלות,
אף על פי כן הוא מגביהלבו, אבל כשאין בדברים שום אמת, אלא צביעות
וגדלות,וכשהולך מאתו עושה כל העברות והתאוות, הדברים האלה אינםמגביהין את
הלב, כמו היין כששותה והרבה, ואמרו על זה אנשישלומנו, אם מרגילים את עצמו
לדבר בכל יום מרבנו ז"ל ומעצותיוהקדושות, לבסוף עוקר את עצמו מהרע שלו,
וזוכה גם כן להמשיךעל עצמו את אורו הגנוז של רבנו ז"ל, כי דבר רבנו ז"ל
נדמהכבשמים האלו, שכל מה שממסמסים אותם יותר, יוצא מזה ריחטוב, ועל כן
אשרי מי שמדבר בכל יום מרבנו ז"ל, ואז טוב לו כלהימים.
מה טוב ומה נעים אם תקבע לעצמך שעורים כסדרן בלקוטי מוהר"ן
ובלקוטי הלכות, ואז תראה שנוי גדול לטובה בין בגשמיובין ברוחני, כי רבנו
ז"ל לא יתן אותך לפל, ואי אפשר להשיג אתאור רבנו ז"ל, כי אם על ידי
מוהרנ"ת ז"ל, ועל כן צריכים לשקדהן בלקוטי מוהר"ן, והן בלקוטי הלכות.
הדורש שלומך באהבה רבה מאד...
א' רפג.בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר נשא ה'תשל"ד.
ששון ושמחה ישיגו וירדפו אל אהובי, אחי ורעי, הבחור היקרלי מאד, שותה ממי
הנחל הנובע מקור חכמה, זכותו יגן עלינו ...נרו יאיר ויזרח.
מכתבך היקר קבלתי מזה כשני חדשים, ותמחל לי מאד, כיפשוט שכחתי, ועכשו
קבלתי מכתב מחברך, והוא הזכירני, ועמךהסליחה.
חמדת לבבי! בזה העולם עובר על כל אחד ואחד בכל יוםויום ירידות וקטנות,
הסתרות ובלבולים חדשים, ועקר עבודתנו -לשבר הכל ולברח אליו יתברך בתמימות
ובפשיטות גמורה בלישום חכמות כלל; כי עקר הצרות והיסורים שעוברים על כל
אחדואחד, הוא מרבוי חכמות שמסבב את כל אחד, עד שנדמה לושיודע אילו חכמות
והשכלות או אילו המצאות חדשות, ועל כןנסתבך בצרות חדשות, ועובר עליו מה
שעובר, אבל דיקא אלוהתמימים, אשר אינם מטעים את עצמם, ובכל פעם שעובר
איזהבלבול או ירידה, חס ושלום, בורחים אליו יתברך, ומדברים עמויתברך,
ומספרים לפניו יתברך את כל לבם וכל מה שעובר עליהם,כאשר ידבר איש עם
רעהו, דיקא הם זוכים לחיות חיים נצחיים גםבעולם הזה; כי באמת אמר רבנו
ז"ל |לקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן קיט|:אין שום עולם הזה כלל כפי מרירות
הצרות והיסורים והדחקותוהמרירות שעוברים בזה העולם על כל אחד, כי אדם
לעמל יולד,ועל כן אם בורח בכל פעם אליו יתברך, על ידי זה זוכה לחיותחיי
עולם הבא בעולם הזה, ומתענג בנעם זיו שכינתו יתברךהמאירה בכל הארץ, כמו
שכתוב |יחזקאל מג, ב|: "והארץ האירהמכבדו" וגו', ואם חס ושלום, אינו בורח
אליו יתברך, אז טועם אתהגיהנום ממש בעולם הזה, ומר ומרור לו. והכלל,
אהובי, אחי,צריך להיות רגיל תמיד לסלק דעתו לגמרי, כאלו אין לו שום
דעתכלל. ובאמת אין לנו דעת כלל וכו', וצריכים להרגיל את עצמנולדבר עמו
יתברך בלשון שאנו רגילים בה |באידיש|, וכל מה שרקעובר עלינו ברוחניות
ובגשמיות נספר לפניו, וזהו עקר התכלית,ואין שום תכלית אחרת, כי כל הבריאה
היתה בגין דישתמודעיןליה |זהר בא מב:|, שנזכה להכירו יתברך מכל דבר, כי
הוא אלמסתתר בשפריר חביון שכל הנעלם מכל רעיון, עילת העילות מכתרבכתר
עליון. והתפלה היא השער והפתח להכנס אליו יתברך|לקוטי מוהר"ן, חלק ב',
סימן פד|. ועקר העצה לצאת מכל המדותהרעות של כל הכתות רעות הוא דיקא,
על ידי תפלה |ספורי מעשיות,מעשה יב|, וכל מה שזוכה להשליך יותר את שכל
ודעת עצמו,כמו כן זוכה יותר לדבר עמו יתברך, ועל ידי זה נמתקים ממנו