אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
סימן תרנח
א אינו נוטל משום שמא יעבירנו ומאי דלא חשיב הזאה וכן אין מטבילים כלים ע' ת' בית יעקב סי' ע"ח:
ב ריחא ע' ת' בית דוד סי' תנ"ז:
ג דבעינן לכם. ובת' מ"מ סי' ב' נשאל מ"ש מהמקדש אשה בטבעת שאול דמקודשת וא"ל לדעת הרא"ש ז"ל דכיון דאמר השאילני לקדש בו אנן סהדי דגמר ליתנו לו בל' המועיל ומסתמא במתנה גמורה שאלו ע"מ להחזיר ע' א"ע סי' כ"ח וכיון שכן בלולב נמי הכי דהשאילו באופן שיצא בו ולא ממעטינן שאול אלא בסתם דומיא דשואל טבעת סתם דל"א ואקדש בו ה"נ דל"א ואצא בו. ותי' הר' הנ"ל דל"ד דודאי לאו למימרא ודשאלו לקדש גמור מקני ליה לגמרי דא"כ אם נאנס א"ח לשלם וזהו ליתא וע' ברא"ש אלא אמרי' כיון דאמר לקדש בו אקניה בה שוה פרוטה דמתנה גמורה או להחזיר אבל לא עקר שמו ממנו מעתה עכ"פ מקודשת משא"כ בלולב דבעינן כולה שלו ע"ש: