אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
סימן תמ
א וחייב באחריותו. הלבוש דייק מלשון הרמב"ם דבעינן שקנו מיניה על האחריות אף דהר"ן חולק מהא דקי"ל בח"מ סימן רצ"א דמסתמא הוי כקיבל ע"ש כבר תי' בח"י דבעכו"ם אין הדין כן דבשומרים רעהו כתיב. ודע לדעת רש"י א"ח לבער כ"א שחייב נמי באונסין ועיין ש"כ ח"מ סימן ע"ב דדחיק מאוד לתרץ דבריו:
ב ברשותו. ואם יחד לו מקום לא מהני ב"י בשם רשב"א וא"ח הכריע בדיעבד אין להחמיר:
ג אחר. באר היטב ס"ק ב' וח"י כ' דרבותא אשמועינן אפילו כשאינו מקבל אחריות לא מהני וזה לא שייך בבעליו דהפוכו מטרתא למה:
ד מפה. וכשאין מכירו או מקפידין זע"ז אפשר דמותר לאכול עמו על שלחן א' ח"י ופר"ח אך סיימו מ"מ אין להקל אפי' בשאר איסורין:
ה המפקיד. וא"ל מהא דאמרינן ביתך ברשותך כו' יצא חמצו של ישראל ביד עכו"ם. ונ"ל דש"ס איירי בהלוה עליו. רא"ש וט"ז שדא ביה נרגא ע"ש וח"י תי' דהא דאחריות על המשכון. משום דהוי שומר שכר עליו ואינו אלא בישראל מישראל: