אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
סימן תלא
א בתחילת. עיין באר היטב ס"ק א' ובת' בי"ד סי' קכ"א מפרש דירצה דבתחילתה היא המצוה אפילו אינו עושה דבר ולא שייך לאמשוכי ולא יאכל היינו איסורא:
ב בודקין. לא מבעיא לדעת הר"ן דס"ל דחמץ שאינו ידוע דאורייתא דמחוייב לבדוק בכל ספק דאורייתא אלא אפילו אם הוא דרבנן מחויב נמי להיות דאינו בודק כ"א במקום שמכניסין חמץ הוי כספק הרגיל פר"ח. דע דמדאורייתא אפי' בחמץ ידוע סגי בביטול דלא כתשובה א' הביאו כל בו:
ג בשום מלאכה. נ"ל אם נאבד לו מפתח חדרו ושלח אחר אומן מעתה א"א לו לבדוק אסור ת' בי"ד סי' קנ"א:
ד א"צ. דבדיקה הוא גופא מרבנן ותסתיי' שלא יתחיל ת' הנ"ל מ"א ופר"ח העלה דאפילו התחיל באיסור וח"י חולק ובמלאכה אפילו בהיתר יפסיק ול"ד לסי' רל"ב דשאני מנחה שרגיל בה כל השנה ועוד החמיר שאיסור כרת נגעה ביה: