אור ברסלב

ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר

סימן קיט

סימן קיח

להרה"ג חו"ב וכו' כש"ת מ' ברוך לאזנאווסקי שליט"א רב בק"ק אויאזד כעת מו"ץ בפאביאניטיץ

ע"ד מי שנשא אשה ואח"כ נודע לו שאין לה נקבות כלל רק קצת עומק ברחם ובשעה שמטלת מים יוצא כעין טבור ששם יש נקב השתן ואינו יכול לבוא עלי' כדרך כל הארץ וכאשר שאל אותה למה רמיתני ענתה לו הלא בנים יש לך ותוכל להיות אצלי ותשפוך הזרע למקום שתרצה ועוד דברים מכוערים ונתקוטט עמה עד שרצתה מביתו וכו' וכו' אם מותר לבעל לישא אשה על אשתו זו בלא היתר ק' רבנים, וכת"ר מייתי מדברי חו"י סי' רכ"א דהא דכ' הרמב"ם טמטום וסריס קדושיהם ס' היינו בדידעי קודם קידושין וסברו וקבלו אבל בלי נודע להם בשעת קידושין אי"צ גט דהוי קידושי טעות דכיון דאי"ר לביאה כלל ליכא אינש דמחיל כה"ג וסיים שכן נ"ל להלכה ולא למעשה אך השבו"י סי' ק"מ חולק ע"ז בחזקת היד עיי"ש וי"ל דהיי"ד לענין להתירה בלא גט אבל לענין זה מודה השבו"י דיש להתיר לישא אשה על אשתו בלא היתר ק' רבנים עכ"ד:

לענ"ד יש לט פה עסק עם אנדרוגינוס כי באבני נזר יו"ד סי' שכ"ב צייר צורת אנדרוגינוס שיש לו נקבות כאשה וכשמתקשה יוצא הגוד לחוץ עיי"ש. ומסברא נראה כיון שמשונה משאר אנשים אין הנקב עמוק כ"כ כמו באשה ואין הבליטה כ"כ כמו באיש. וא"כ יש לה קצת עומק וקצת בליטה ומ"מ שייך גבי' בעילה אע"ג דאינו עמוק דהרי אתרבי העראה לענין עריות והעראה שייך גם בקצת עומק [ובזה יתיישב קו' דמר ע"ד הה"מ פ"ד מה"א דמש"כ הרמב"ם שם דטמטום ואנדרוגנוס שנתקדשו ה"ז ס' קידושין דנפ"מ לענין הבא עליהם דרך נקבותן. וכ"ת הק' דהתינח באנדרוגנוס משא"כ בטומטם הרי אין להם זכרות ונקבות ולהנ"ל א"ש דמ"מ שייך העראה] אמנם פליגי הטו"ז וב"ש סי' כ' דהנה קימ"ל העראה זו הכנסת עטרה ולטו"ז שם כל שמכניס מקצת אבר חשיב הכנסת עטרה ולפ"ז גם בנ"ד שייך זה אך הב"ש כ' דצריך להכניס כל העטרה. אך אפשר דגם בנ"ד יש עומק כ"כ כדי להכניס כל העטרה ומה שאומר הבעל שיש קצת עומק מסתמא כוונתו שאין יכול להכניס שם כל האבר כדרך תשמיש ע"כ לע"ד קרוב הדבר מאד שהמתקדשת היא אנדרוגנוס. ובאנדרוגנוס יש פלוגתא אם הוא כזכר גמור לכ"ד. ודעת הר"י דהלכה כמ"ד שהוא כזכר. ובדעת הרא"ש וטור יש סתירות ע' ב"ח יו"ד סי' רס"ה. ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא ואם הוא כזכר לח חיילי קדושין כלל וכש"כ דל"ש בי' איסורא שלא לישא אשה עלי'. ואת"ל כהפוסקים דאנדרוגנוס ס' [ג"כ איכא ס' הנ"ל שמא הוא איש ולדעת הרמב"ם דס"ס משם א' הוי ג"כ ס"ס גם זה חשוב ס"ס] ותו אכתי איכא עוד ס' דדילמא הוי קדושי טעות דהרי בכתובות ע"ג: בכנס אשה ומצא בה מומין הוי ס' ומש"ה תצא בלא כתובה דס' איסורא לחומרא ס' ממון לקולא וא"כ הוי ס"ס א' דילמא הלכה כמ"ד שהוא כזכר ואפי' למ"ד ס' עכ"פ הוא ס' זכר ואת"ל נקבה דילמא הוי קדושי טעות ואי"צ גט כלל. וזה אפי' בשאר מומין וכש"כ במום זה שדעת החוו"י להלכה שאי"צ גט כלל דבמום כזה ודאי לא מחיל אינש הא חדא:

ותו דהה"ע פ"א מהא"ב כ' בדעת רמב"ם דאע"ג דאנדרוגינוס ס' הוא מ"מ לענין משכב זכר דינו כזכר וכן לענין נשים מסוללות זו בזו דאיכא איסורא משום כמעשה ארץ מצרים לא תעשו ליכא באנדרוגנס כיון דיש בו מהות זכר לענין משכב זכר ל"ח כאשה נושאה אשה עי"ש א"כ י"ל לענין חר"ג דרבנן אזלי' בתר מהות זכרות ול"ח נושא ב' נשים דמצד זכרות שבה לא שמה אשה ע' שבת פ"ד: דבדרבנן היכא דאיכא למימר לקולא ולחומרא לקולא אמרינן:

ובתוספתא פי"א דנגעים דכמו דס' נגעים טהור ה"ה מחצה למחצה טהור הנה דמחצה דומה לס'. וה"נ כמו דסד"ר לקולא מחצה דומה לס' ואזלינן לקולא. ומחצה איכות דומה למחצה כמות כמבואר בר"ח פסחים ל'. לענין חמץ ע"י תערובות לא קניס ר"ש. וכ' הר"ח דחמץ של נכרי שקע"א חשוב כמו ע"י תערובות כיון דפתיך בי' צד נכרי שגורם היתר. וכעי"ז כ' הלח"מ בה' חגיגה לענין טופל דכשלוקח חגיגה ממעשר בהמה חשיב כמו טופל מעות למעות משום דמע"ב יש בה צד חולין לענין שנאכל במומו לבעלים. וכיון שיש מקצת איכות חולין ומקצת איכות קדשים הוי כטופל מעות חולין עם מעות קדשים. וגוף הסברא דמחצה איכות דומה למחצה כמות מבואר בגמ' יבמות נ"ב: בנותן גט למאמרו ולא לזיקתו אי נימא דמאמר ע"ג זיקה קא רמי הוי כמגרש חצי אשה. וכעי"ז בירושלמי הובא ברשב"א ר"פ המגרש דכמו דערו' פוטרת צרתה ה"ה באשה עצמה שיש בה ב' מהותין מהות ערו' ומהות יבמה צד ערו' שבה פוטרת צרתה ע"כ כל יבמה שאין כלה לפנים צד הקנוי שבה נדון משום ערו' וערו' פוטרת צרתה. וע"ע בחי' הר"ן ב"מ מ"א לענין שליחות יד צריכה חסרון דמקצת איכות דומה למקצת כמות:

ותו דבס' ישועות מלכו חאה"ע סי' ג' כ' דמעיקר הדין בכל מום שלא הכיר בה יש להתיר בלא מאה רבנים כיון דהוי רק ס' מקודשת ובחדר"ג בזה"ז הוי סד"ר ולקולא. אך כ' דמאחר שלא ראינו לרבנן קשישאי דעבדי הכי אין להתיר דבר התמו' לרבים ע"כ יש ליקח היתר מק' רבנים אך בדלא אפשר יש לצרף ב' רבנים לזה ולהתיר עיי"ש ובמום גדול כנ"ד דלא שכיח כלל ואין ע"ז ראי' מרבנן קשישאי דלא עבדי הכי וגם אינו דבר התמו' לרבים להתיר במום גדול כזה היוצא מגדר המציאות כדאי הוא הגאון האדיר ז"ל לסמוך עליו ולהתיר בלא ק' רבנים גם הסניף שכ' כת"ר דכיון דמסרבת לבא לד"ת הרי כעוברת על דת כמ"ש ח"ס ח"ב סי' קס"ז ובשו"ת ד"ח אהע"ז סו' נ"א טוב הוא:

תוכן העניינים

ארץ צבי (פרומר) א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה