אור ברסלב

ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר

סימן מח

סימן מז

שנית להרב הנ"ל בענין הנ"ל

מכתבו שנית הגיעני, ואין לי מה להוסיף על דבריי דהתוס' נזיר (י"ב) לא כתבו רק דיכול למנות שליח בעודנו קמח אבל שיהי' השליח יכול להפריש חלה בעודנו קמח לא שמענו דבשלמא אם דנין על פעולת המינוי של משלח שפיר חשיב מצי עביד עכשיו, אבל אם דנין על פעולת שליח לאו בידו דהשליח לעשות הקמח של המשלח עיסת טבל, ומ"ש ראי' מכתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה משום דבידו לגרשה עכשיו, מה זה דמיון, התם לא הוי דשלב"ל כלל דמה נפ"מ בגט בין ארוסה לנשואה ואף דהוא אינו רוצה לגרשה עתה רק כשיכנסנה הר"ז דומה לאומר כתוב גט לאשתי ואגרשנה לאחר ל', דל"ה דשבל"ע כלל, משא"כ בנ"ד דבקמח ל"מ הפרשה והוי דשלבל"ע גמור אך דבידו מסלק דשלבל"ע כקדושין (ס"ב.) והרי אצל השליח לאו בידו:

ומש"כ דהשליח עומד במקום המשלח לכ"ד וא"א לחלק בין השליח להבעלים, הרי דברי תוס' נזיר (י"ב.) הוויין תיובתי' שכתבו דגבי משלח עצמו מועיל הפרשה בקמח לכשילוש משום דבידו ללוש ואלו בממנה שליח ל"מ בידו הנ"ל רק בידו להביא עיסה מגולגלת וכו' ואיך שיהי' כוונת התוס' מ"מ חזי' דאין שליח דומה ממש לבעלים עצמם, וטענת כ"ת דהשליח עומד במקום המשלח לאו טענה היא דאדרבא כיון דאינו בידו אצל שליח והוי דשלב"ל ממילא לא נעשה כמותו כלל:

ותו אף דהשליח עומד לגמרי במקום המשלח היינו במקום שאין סברא לחלק ביניהם משא"כ בנ"ד כי סברא גדולה יפריד ביניהם, כי במשלח ל"ח דשלבל"ע מחמת דהוי בידו משא"כ בשליח ואין זה בעבור דגרע כח השליח מן המשלח וגם אצל המשלח אם הי' דבר שלבל"ע ולאו בידו ל"ה מועיל, ולכאור' יש לתלות זה בפלוגתא דהפנ"י וקצה"ח דהפנ"י כ' טעם תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים ל"מ משום אשלד"ע דאחר אין רשאי לתפוס רק הבעלים והקצה"ח (סי' ק"ה) חולק עליו משום דאם נימא דמועיל שליחות חשיב כאלו הבעלים עצמם תפסו וליכא עבירה וכעי"ז כ' באבני נזר או"ח (סי' ב' סק"כ) עיי"ש:

ולדברי קצה"ח גם בנ"ד י"ל דמועיל דאי נימא דהוי כמותו חל השליחות אך ז"א דבשלמא התם אי נימא דמועיל שליחות ליכא עבירה כלל אפי' אצל השליח דהרי חשיב הבעלים תפסו ולא השליח וכמו שכ' רש"י קדושין (מ"ב:) דלמ"ד ישלד"ע יתחייב שולחו ולא השליח והתוס' רי"ד שם כ' להיפך אמנם דברי הקצה"ח ואבנ"ז ודאי הם לשי' רש"י, דלתוס' רי"ד אפי' נימא דמועיל שליחות מ"מ גם השליח עושה וא"כ אכתי איכא עבירה מצד השליח ואשלד"ע וז"ב] וא"כ ע"י חלות השליחות מסתלק לגמרי החסרון דאשלד"ע דאצל המשלח שעושה ליכא עבירה והשליח הרי ל"ח עושה כאמור משא"כ בנ"ד אפי' נימא דמהני שליחות מ"מ לא נסתלק החסרון דדשלבל"ע מן השליח דסו"ס גם עתה אינו בידו אצל השליח והוי דשלבל"ע ע"כ בנ"ד בין לפנ"י בין לקצה"ח ל"מ כנלע"ד ברור ופשוט:

ובגוף דבריו דהשליח הוא ממש כהמשלח בידוע דהאחרונים חקרו בזה ובזכרוני דבריב"ש הובא בשו"ת (ד"ח) כ' דדוקא שליח הוא כגוף המשלח אבל זכיי' אף שהוא מטעם שליחות מ"מ ל"ח כגוף המשלח, ובחי' לב"ק (ק"ב:) הבאתי ראי' לזה מדברי הש"ס שם, ותו דבנ"ד אפי' זכיי' ל"ה דתורם משלו על של חבירו כיון דמשלו תורם אפשר דמהני בעצם וכמו שהוכיח הריט"א מרפ"ק דתמורה דגם נכרי יכול להפריש קרבן על חברו ואי נימא שהוא משום זכיי' ומצד שליחות הרי אין שליחות לעכו"ם ועיי' בזה בישועות ישראל (סי' ס"א סק"ב):

סוף דבר במקומי אני עומד דהתורם משלו על של חברו אינו יכול להפריש על קמח חברו לכשילוש דהוי דשלבל"ע ולאו בידו, הנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

ארץ צבי (פרומר) א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה